אימפריאליזם מתוכנן?

תקרית גשר מרקו פולו ב-7 ביולי 1937 – מסתבר שכוחות יפנים הוצבו בצידו האחד של הגשר עוד כחלק מהסכם הבוקסרים. עפ"י הפרוטוקול שנחתם לאחר מכם כוחות זרים יוכלו להיות מוצבים בבייג'ינג על מנת להגן על האינטרסים של המדינות שלהם. ערב אחד, אחד החיילים היפנים הלך לאיבוד בלילה, אנשי יחידתו חיפשו אחריו ולא מצאו אותו. הם הלכו לשאול את הסינים אבל כשהם באו לחפש אותו נורו עליהם יריות והם החזירו – כל צד האשים את יריבו בכך שהוא התחיל את האש. לא ברור מי באמת התחיל זאת. היפנים במקום להפיג את המתח מזרימים לאזור כוחות, הם מחיים את התקרית. גם הסינים נכונים אלי קרב וגם הם מזרימים כוחות ורק לאחר כמה ימים, ב-25 ליולי היריות שוב מתלקחות. ראש הממשלה היפני שנכנס לתפקידו רק כחודש מוקדם יותר מסכים לדרישות אנשי הצבא שטוענים כי הסינים חושבים שהם חלשים ולכן יש לשלוח כוחות ולהעניש את הסינים. זה מה שהם עושים ואז מתחילה מלחמת סין יפן השנייה. הניצחונות היפנים היו מהירים ובתוך חצי שני הם כובשים כשליש משטחה של סין, כיבוש מהיר ביותר. הם מצליחים להביס את הצבא הסיני בקלות.  היפנים מתקשים להשתלט על המדינה הענקית הזאת.

לאחר הכניסה לסין יפן לא מצליחה לצאת מהבוץ הסיני וזה בהחלט קידם את ההחלטה על מתקפה נוספת – המתקפה על פרל הארבור.

 

אימפריאליזם מתוכנן?

מתעורר ויכוח האם האימפריאליזם היפני היה מחושב ומתוכנן לטווח הארוך או שמדובר באימפריאליזם מקרי?

דעת אחת אומרת כי זה היה מאוד מתוכנן, מדובר בתכנון מראש אך לימים מראש מסתבר כי לא מדובר בתכנון מוקדם. לא מדובר בקנוניה, עבור יפן קולוניאליזם ואימפריאליזם היו סממנים להקמת אימפריה בדומה למערב. גישה היסטוריוגרפית שנייה טוענת כי האירועים היו מקריים וכדי להבין יש להסתכל על כל אירוע בנפרד. לא הייתה תכנית מגובשת אלא בלחץ מהבית שיצר תגובה של אימפריאליזם.

גישה שלישית קיימת בעיקר בקרב היסטוריונים יפנים – זוהי גישה מאוד מרקסיסטית הטוענת כי מדובר בכלכלה הנשלטת על ידי מעטים (זייבצו עם קשרים עם השלטון), הסדר הזה מדכא את האיכרים מבית וזה דוחף לאימפריאליזם על מנת להשתלט על שווקים חדשים. המשטר הקפיטליסטי המבוסס על ניצול דוחף להתפשטות וקפיטליזם דוחף לאימפריאליזם, מדובר בדטרמיניזם היסטורי – אם נסתכל על השינויים הפנימיים ביפן אנו נבין שברור שאימפריאליזם היה צריך להגיע מתישהו.

גישה רביעית טוענת כי היה דחף פנימי לאימפריאליזם – הממשלה ניסתה ליצור זהות לאומית דרך הקיסר, שירות צבאי, מיתוסים וכו'. אם אנו יוצרים קולקטיב לאומי כל כך חזק אז ברור שיגיעו תגובות לאומיות ולאומניות יפנית כאשר התגובה הזאת היא אימפריאליזם. האימפריאליזם הוא חלק מהפרויקט של בניין האומה והיפנים מסתכלים על מדינות אחרות ורואים שזה מה שקורה.

 

המרכיב האידיאולוגי – "Aaianism" – ביפן מתחילה להתגבש תפיסה חדשה אסייניסטית, אידיאולוגיות שמדברות לא רק על שינויים פנימיים בתוך יפן אלא גם על תפקידה של יפן בתוך היבשת האסייתית. דיברנו על Ikki שמדבר על כך שיפן צריכה להיות השוגון של העולם, להנהגה היפנית יש תפקיד אוניברסאלי ובזרם הזה מדובר על כך שעל יפן לא רק לסייע לעצמה אלא לסייע גם לעמי אסיה, גם בכוח אם צריך – על יפן מוטל התפקיד להעביר את מדינות אסיה מודרניזציה על פי המודל היפני בכוח אם צריך. התפיסה הייתה שיש להציל את מדינות אסיה מהניצול המערבי, זו הייתה אהבה כלפי מדינות אסיה ואמונה באמת ובתמים שכך ניתן לסייע למדינות הללו על ידי הבאת המודרניזציה על פי המודל היפני לאותן מדינות.

המרכיב האנושי – מעבר של אנשים. מה שחיבר את יפן לאסיה, לקולוניות שלה לא היה רק אינטרסים צבאיים או כלכליים או זרמים אידיאולוגיים אלא גם המרכיב האנושי, האנשים. כיצד אנשים יכולים לקשור מדינות?

עובדים, מהגרים, סוחרים, סטודנטים. בתקופה זו אנו רואים סטודנטים, עשרות אלפים מהם, שבאים ללמוד מהדוגמא היפנית ביפן. הרעיון הוא לקחת את האליטות המקומיות, להעניק להם השכלה ואז הם יחזרו בחזרה אל המדינה שלהם ויצרו ראש גשר למדינה היפנית.

יחד עם זאת את התפקיד העיקרי ממלאים המתיישבים היפנים, הלחץ של יפן מביא לכך שאיכרים רבים מהגרים למנצ'וריה שם יש להם קרקעות, חברת הרכבת, צבא שמגן עליהם וכו'. זהו פתרון גם להגירה הפנימית שהייתה בתוך יפן. המהגרים הללו מביאים אחריהם את המדינה היפנית כי הם זקוקים לשירותים שלה וגם להגנה שלה מפני התושבים המקומיים. המתיישבים המקומיים לא ראו בעין יפה את המהגרים היפנים וכאשר התגלעו סכסוכים מי שבא לפתור אותם הם היפנים שמן הסתם הם לצד המהגרים היפנים ולא לצד התושבים המקומיים.

אנשי הצבא בשנות ה-30 מתחזקים והממשלה ואף הקיסר מאבדים שליטה על הצבא. הם מקבלים מערכת החלטות מבית, מתוך יפן, מתוך המטכ"ל (כבר אין ראשי ממשלה אחרי רצח אינוקאי) ואנשי הצבא ממקמים את עצמם במוקד ההחלטות של יפן מבית. הרבה מההחלטות על האימפריאליזם היפני אינן מתקבלות ביפן אלא במנצ'וריה או בקוריאה (מהארמיות שנמצאות שם). הרבה פעמים הארמיה מקבלת החלטות ללא אישור של הצבא בטוקיו.

אם מסתכלים על אנשי הצבא מדברים על גנרלים בעלי אוריינטציה התפשטותית. במטה הכללי היפני נוצרות שתי קליקות:

  1. Koda Ha- קליקה יותר מהפכנית ואידיאולוגית, קצינים בעלי רצון לרסטורציה, הרסטורציה של שואה, והאוריינטציה ההתפשטותית שלהם היא למנצ'וריה, מונגוליה וחלקים מרוסיה מה שעלול להעמיד את יפן ביריבות עם הרוסים.
  2. Toheisa – "חוג השליטה", גנרלים שהם יותר מיינסטרים, זה לא אומר שהם פחות התפשטותיים. הם רצו להתפשט למערב ואח"כ לדרום מזרח אסיה, מה שעלול להעמיד את יפן בקונפליקט מול ארה"ב.

 

שתפו פוסט זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים

כדאי לדעת

איך למצוא ביטוח נסיעות לחול?

מתכננים את הטיול הקרוב שלכם בחו"ל? ההתרגשות בשיאה, ואתם בוודאי חושבים על כל הפרטים הקטנים. לא בכל יום ייצא לכם

בלוג

חומרי גלם לתעשייה הכבדה

התעשייה הכבדה היא תעשייה שמבוססת על חומרי גלם במשקל כבד כמו פלדה או נירוסטה. התעשייה הכבדה מייצרת במקרים רבים זיהום