אסכולת מיטו

אסכולת מיטו (Mitogaku)

מיטו זה שם של האן, חלק מהשוגונים של טוקוגאווה הגיעו מההאן של מיטו. האסכולה פותחה על ידי מלומדים מההאן של מיטו. מדובר באסכולה המנסה לערער את הסטטוס קוו האידיאולוגי הקיים. הדאימיו של מיטו אוסף משכילים ומבקש מהם לחבר ספרים על ההיסטוריה של יפן, המשכילים הללו מחליטים בנוסף לפתח תיאוריות הקשורות ליפן. האסכולה הזאת מסבירה שהמערב מהווה איום כפול על יפן  -איום צבאי (כיבוש) ואיום רוחני על הנפש היפנית. האסכולה הזאת מפתחת תיאוריה על המערב מבלי שיהיה ליפן בתקופה הזאת מגע כלשהו עם המערב, התיאוריה מתפתחת מתוך שמועות. האסכולה אומרת שיש להתנגד למערב לא רק מבחינה צבאית אלא גם מבחינה רוחנית – יש לכפות את האיסור על הנצרות, לצמצם את המסחר ולהתכונן ללחימה נגד הזרים. אגב כך, הייתה ביקורת על השוגון שהוא לא מכין את המדינה למאבק העתידי החשוב. דבר מאוד חשוב שהאסכולה הזאת ניסתה לפתח – היא העלתה את המודעות לקיומו של דבר כזה שנקרא יפן כמדינה מאוחדת. עד אז הזהות של היפנית הייתה זהות האנית (דיברנו על כך בשיעור 2) –הם התייחסו להאן ולא למדינת יפן עצמה. האסכולה קוראת להיכנס למסגרת מדינתית גדולה יותר וזאת יפן, יש דבר שנקרא "Kokutai" (מדינה+גוף = גוף המדינה/מבנה המדינה). המושג הזה שהומצא על ידי האסכולה, ניתן לראות שהיפנים משתמשים בו בתקופת מייג'י, בנוסף הקוקוטאי הייתה המדיניות הרשמית בתקופה של מלחמת העולם השנייה.

 

Rangaku – לימודי הולנד

כאן המקורות הם שונים לחלוטין, מדובר על לימודים שמבוססים על המידע שזרם לתוך יפן על ידי הזרים ההולנדים, המערביים היחידים שהורשו להיכנס לתוך יפן. נוהגים לציין את שנת 1774 כשנה בה תורגם לראשונה ספר העוסק ברפואה מהולנדית. כל האן דאג לשלוח כמה מלומדים משלו לנגסאקי כדי ללמוד מהמערביים הזרים. הלימוד מההולנדים נותר שולי במהלך תקופת אדו עד למחצית המאה ה-19, במאה ה-19 רואים יותר סמוראים שלומדים מההולנדים אך לא מדע אלא אסטרטגיות צבאיות. מהבחינה האידיאולוגית לימודי הולנד היו חשובים כי הם מראים שניתן לפרש את העולם וניתן להנהיג משטר מסוים שהוא לא על הבסיס הקונפוציאני. הבאקופו ראו בסין כמקור לידע, חוכמה ומדע ואנשי המדע של תקופת אדו נקרא ג'ושה – אנשים שעוסקים בחקר של קונפוציאניזם. אולם הלימוד מהולנד ערער את יסודות המדע הסיני שהיה קיים –המדע הסיני טען שיש קשר בין הסדר החברתי לבין הקוסמוס, אם הסדר השלטוני תואם את הקוסמוס אז דברים יעבדו בצורה טובה. לעומת זאת הלימוד מהולנד הראה שניתן לנתח את תופעות הטבע בדרכים אחרות. לדוגמא – ערעור על החשיבות או הנחיצות של מדיניות יפן הסגורה, ההולנדים אמרו למה לא לסחור ולהפיק רווחים לטובת המדינה?

 

האסכולות הללו הוסיפו לחוסר שביעות הרצון הכללית שהייתה קיימת וחתרו תחת המשטר של הבאקופו. לשתי האסכולות הראשונות הייתה השפעה עצומה על גילויה של המדינה היפנית בקרב היפנים, ישנה מסגרת לאומית רחבה שחוצה את גבולות ההאן.

 

אתגר רביעי – ההאנים מן המערב:

אותם אנשים שהפסידו למשפחת טוקוגאווה ונדרו לנקום.מדובר בהאנים שהדיאמיו שלהם היו חיצוניים, היחס כלפיהם היו נוקשה, הם נאלצו להשתמש בשיטה של חצי שנה באדו וחצי שנה בנחלה שלהם כאשר משפחתם מוחזקת כבת ערובה. מהם תבוא הרעה – Choshu, Satsuma, Tosa, Hizen.

 

אתגר חמישי – לחצים חיצוניים:

לחצים שהתגברו במאה ה-19, הבאקופו מתחיל להרגיש לחץ מצד מעצמות המערב. הקשר עם ההולנדים לא היה מקור לדאגה אלא הדאגה הגדולה הגיעה דווקא מצפון, מרוסיה. רוסיה החלה להתפשט ביבשה לכיוון של סיביר בעידודו של פטר הגדול, היא חתמה על מספר הסכמים עם סין שהיו הסכמים שוויוניים (בניגוד להסכמים של יפן עם המערב). יש עדויות שכבר בסוף המאה ב-18  הרוסים מתחילים לסחור עם האוכלוסייה בצפון. רוסיה מנסה לקיים קשרי מסחר עם יפן, לאחר מספר ניסיונות הגנרל הרוסי מגיע להוקאידו ומאיים להגיע לאדו. ב-1802 מתארגנת שיירת אניות שדורשת לסחור עם יפן, הגנרל מעוכב בנגאסקי למשך שנה ולאחר מכן היפנים מסרבים לסחור איתו. הוא מחליט לנקטם בכפרי דייגים. ב-1811 משלחת רוסית שמגיעה ליפן נאסרת למשך שנה על ידי היפנים ובתמורה רוסיה חוטפת סוחרים ודייגים יפנים. יפן דואגת שרוסיה מנסה לפלוש ליפן.

יפן מסרבת להיות בקשר עם המערב, השוגון רואה כיצד סין נפגעה מיפן והוא מחליט לא לתת ליפן להגיע למצב כזה. המערב נתפס כחסר מעצורים, מטרתו היא להיכנס ליפן והשוגון חייב למנוע זאת. האפשרויות שעמדו בפני השוגון:

  1. להיפתח ולהשתנות – כולל לסחור בנשק ולהתעצם אך זה היה כרוך בסיכון אישי גדול למשפחת טוקוגאווה וגם סיכון לכל יפן – גורלה עלול להיות דומה לגורלה של סין.
  2. להמשיך במדיניות ההסתגרות ולקוות לטוב. הפקידות נחלקה בשאלה זו, היו תומכים ומתנגדים.

ההחלטה הייתה להמשיך ולהדק את מדיניות ההסתגרות, ב-1825 יצאה הוראה להטביע כל אונייה הנראית לעין גם אם היא אולי במצוקה.

ב-1853 יפן עמדה בפני אתגר קשה מדי  ואז היא נאלצה להחליט החלטה אחרת, על זה נדבר בשיעור הבא.

 

שתפו פוסט זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים