האם ניתן היה לייסד אזור מזרח אסייתי בראשות יפן?

 

  1. ביקורת אחת שהוטחה ביפנים – השותפות שהציעו היפנים למקומיים הייתה מבוססת על עליונות וככזו התנגשה עם הלאומיות המקומית. העמים האסייתים, כל עם, לא מוכנים לקבל את ההסדר הזה שעם אחר שולט עליו, שיש הגמוניה פוליטית תרבותית של עם אחד על עם אחר. זה הגיע להתנגשות בעיקר עם הלאומיות הסינית והקוריאנית. הבסיס המוסרי של אימפריה זו היה רעוע ולא יכול היה להתקיים לאורך זמן.
  2. ביקורת נוספת אומרת שלתכנית זו לא היה שום היגיון כלכלי, יפן לא יכלה לממן את השליטה באימפריה הזאת לאורך זמן, במיוחד כשהיא נמצאת כל הזמן במצב של לחימה. רשתות האספקה היו ארוכות מדי. העול הכספי על החזקת האימפריה היה גדול מכפי שיפן יכלה לשאת. כחלק מההכנות להקמת המשרד שמטפל בכל האימפריה היפנית היפנים תכננו כמה פקידים צריך, כמה כוחות צבאיים, כמה השקעה באימפריה וכו' וההערכה היית שרק מבחינה בירוקרטית יש צורך בכ-30 אלף פקידים מיומנים כדי לפקח רק על המסחר במזרח אסיה. זו הייתה תכנית ללא רווח כלכלי.

פוליטיקה וחברה ביפן בזמן המלחמה:

מה קורה בתוך יפן עצמה כאשר האמריקאים מנסים להכות בחזרה?

דיברנו על הלאומנות הקיצונית, הנסיגה מהדמוקרטיה, על המלחמות והפלישות היפניות בשנות ה-30 אולם בשנים אלו ביפן הגישה הייתה מעין הערצה כלפי המערב. אולם ההתקפה על פרל הארבור הייתה גם סוג של התקפה על המערב כמושא של לימוד ואפילו על הליברליזם המערבי שמנהיגי מייג'י כל כך אהדו. המתקפה על המערב הייתה הודעה ברורה על כך שיפן עוברת משבר זהותי חדש. זה לא אומר שהיפנים גם בתקופת המלחמה הפכו להיות אנטי מערביים, הם אמנם נואשו מהמערב ומההסדרים הפוליטיים המערביים אך הם לא זנחו את הלימוד מהמערב.

 

ניתן להבחין בין שתי קטגוריות או היסטוריוגרפיות שונות:

  1. האחת מציגה את יפן שלאחר המלחמה כמדינה חודרנית השולטת על החברה ועל המיליטריזציה של החברה. האזרחים והחיילים אחד הם – כולם מוכנים להילחם ולמות למען הקיסר וכולם רותמים את משאביהם למען המאמץ המלחמתי. מדובר בהשתקת כל ביקורת כלפי המלחמה ויצירת חברה לוחמת (ספרטה היפנית). את הסוג הזה של ההיסטוריוגרפיה אנו מוצאים בעיקר אצל היסטוריונים יפנים שהם יותר ביקורתיים מאשר היסטוריונים יפנים.

 

אנו נשלים את מה שהתחלנו בשיעור שעבר ואז נגיע למלחה"ע השנייה.

דיברנו על יפן בתקופת המלחמה, על פוליטיקה וחברה בתקופת המלחמה ואמנו שיש שתי גישות המתארות את החברה היפנית בתקופת המלחמה:

  1. מה שהיה במלחמה בתוך יפן היה מעין ספרטה ביפן – חברה מגויסת, נטיות טוטליטאריות, אנטי מערביות חזקה, המשטר מאכיל את העם במנה גדושה של תעמולה וכל החברה מגויסת למאמץ המלחמתי. גם מיתוס הקיסר מגיע לשיאים חדשים. הכל למען המדינה, למען יפן.
  2. צריך להבדיל בין הרצוי למצוי –אמנם אם מסתכלים אז אכן הייתה תעמולה ואנשי צבא ששלטו בחלק גדול של המהלכים אבל זה לא אומר שהחברה באמת הייתה מגויסת. אפילו הקשרים התרבותיים לא היו מנותקים לחלוטין מהמערב, אפילו המפלגות ממשיכות להתקיים למרות ההקצנה של הפוליטיקה היפנית, אין שבירה לחלוטין.

דיברנו על משטרת ה-Kempeitai, מילה שלא כדאי להשתמש בה בקרב יפנים.

 

במהלך המלחמה התגלתה החולשה הלאומית של יפן, הכלכלה התאמצה כולה למאמץ המלחמתי, אין יותר "מדינה עשירה, צבא חזק" אלא יש "צבא חזק, צבא חזק צבא חזק!".

התושבים והתעשייה גויסו למאמץ המלחמתי כדי להחזיק לא פחות מ-5 וחצי מיליון חיילים. הצבא שעה לתוכו לא רק את הצעירים שהיו צריכים לשרת ברחבי האימפריה אלא גם העובדים שעבדו במפעלים שגויסו לעבודה במפעלים צבאיים. לקראת סוף המלחמה האוכלוסייה מגלה חולשות: רעב, מחלות וכו'.

בשלב מסוים היה ברור שיפן לא יכולה לצאת מהמלחמה הזאת כשידה על העליונה ובכל זאת הם לא נכנעו, אנו גם לא מוצאים ניסיונות להפיכה פנימית בתוך יפן, לרצח לדוגמא של איש בכיר. מדוע לא הייתה התנגדות יפנית למנהיגות כשהיה ברור לכולם שיפן לא יכולה לנצח במלחמה זו אלא התרחיש האופטימי ביותר היה שיפן תצליח לפגוע בארה"ב, להקיז הרבה דם אמריקאי כדי שארה"ב יפסיקו?

הסברים:

  • יפנים לא אומרים לא לסמכות והיררכיה.
  • חוקרים מתחום היחסים הבינ"ל טוענים שמכיוון שהמדינות המנצחות הכריזו שהן יקבלו רק כניעה מוחלטת של יפן ולא התחייבו לא לפגוע בקיסר הביאו לכך שיפן לא יכלה להיכנע כאשר יש לה 5 מיליון חיילים מצוידים ולא פחות מ-10 אלף מטוסי קרב. המדינה לא יכולה לעצור, אמנם היא נפגעה קשה אך עדיין לה כוח צבאי עצום וצי גדול. אולי אם היו מציעים לה כניעה בתנאים אחרים אז זה היה מאפשר לה להיכנע בצורה אחרת. היפנים אמרו אולי לא ננצח אך גם לא נפסיד.
  • העתיד המערבי או העתיד אותו ארה"ב תכננה עבור יפן היה עתיד קפיטליסטי דמוקרטי וזו הייתה הצהרה אמריקאית – כניעה, כיבוש, דמוקרטיזציה ובתוך יפן עצמה לא היה ברור שאכן הקפיטליזם והדמוקרטיה זו השיטה הטובה ביותר.

 

שתפו פוסט זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים

כדאי לדעת

איך למצוא ביטוח נסיעות לחול?

מתכננים את הטיול הקרוב שלכם בחו"ל? ההתרגשות בשיאה, ואתם בוודאי חושבים על כל הפרטים הקטנים. לא בכל יום ייצא לכם

בלוג

חומרי גלם לתעשייה הכבדה

התעשייה הכבדה היא תעשייה שמבוססת על חומרי גלם במשקל כבד כמו פלדה או נירוסטה. התעשייה הכבדה מייצרת במקרים רבים זיהום