יולי 1882

מספר אירועים מרכזיים מסמנים את מסלול ההתנגשות בין יפן לסין עוד לפני פתיחת הקרבות בשנת 1894:

יולי 1882 – מרד Jingi Gunran

יחידה קוריאנית קטנה לא מקבלת את אספקת האורז החודשית שלה ואז מתחילה מרידה, יש צבא קטן וחלש אך יש צבא והמרידה מתפשטת משום מה בעידוד המלך הקוריאני. המורדים מצליחים מערב למה שציפו וחלק מהם מגיעים לבירה ומתקיפים מספר שגרירויות כולל השגרירות היפנית והם גורמים ליפנים להימלט מהשגרירות. היפנים שומעים על כך ושולחים כוחות יפניים כדי להגן על האינטרסים היפנים. הם תובעים מממשלת קוריאה לשלם פיצויים גבוהים כולל את המשלחת הימית הצבאית שנשלחה מיפן וגם לפתוח 4 ערי נמל נוספות למסחר עם יפן. היפנים תופסים את המרד הזה כהזדמנות להגביר את אחיזתם בקוריאה ולהשפיל את הממשלה הקוריאנית. הסינים שומעים על כך ונכנסים עם כוחות גדולים לעיר הבירה נכונים לעימות עם היפנים. היפנים מבינים שהם לא יכולים לעמוד בקרב אז הם נסוגים ויחד עם זאת מבקשים פיצויים וגם החזקה של מספר כוחות בקוריאה. בנוסף הסינים מעבירים לצידם את המלך והמלכה הקוריאנים והמלכה הופכת לפרו-סינית. היפנים מפסידים מול הסינים אבל ממתינים לעימות הבא.

 

דצמבר 1884 – ניסיון להפיכה על ידי רפורמיסטית קוריאנים פרו יפנים (Kaika)

זירת עימות נוספת היא ניסיון קוריאני להפיכה על ידי רפורמיסטים, צעירים מהאליטה הקוריאנית שנקראת Kaika. הם רוצחים מספר שרים שמרניים והורגים את ___.

אחד מהם הוא תלמידו של Fokuzawa Yukichi  ששמו הוא Kim ok Kyun. יוקיצ'י שולח את תלמידו לתפוס את השלטון בקוריאה אך זה נכשל בגלל הסינים שמדכאים את המרד. עשרה יועצים צבאיים של יפן נהרגים במרד זה. היפנים לא נכונים מיד להיכנס לקרב, אולי יש כאן עילה למלחמה אמנם אבל היפנים לא זלזלו בכוחה של סין, גם לאחר פרוץ הקרבות בין יפן לבין סין מרבית מעצמות המערב חשבו שמבקרה של מלחמה סין תנצח, היא גדולה פי 10 מיפן והיה לה כוח צבאי גדול יותר משל היפנים. לכן היפנים לא ששים מיד אלי קרב. יחד עם זאת היפנים מציעים הצעה שהסינים מקבלים – להגיע להסדר על קוריאה ועל היחסים המעורערים בין סין ליפן על קוריאה. ההסדר נקרא Tienstin Conventions ושני הצדדים מסכימים להסיר את כוחותיהם הצבאיים בקוריאה, לא ישבו צבאות סינים או יפנים גדולים בקוריאה. בנוסף לא יקרה דבר בקוריאה בלי תיאום ביניהם אבל הניצחון בהסכם זה היה ניצחון יפני כי הסינים בהסכם זה מפסידים את החסות שלהם על קוריאה, כאן היפנים ניצחו בדיפלומטיה. למה הסינים עשו זאת?

  1. סין חששה שמקוריאה תבוא אליה רעה נוספת, סין גם כך נמצאת תחת איום קולוניאלי מצד המערב ולכן הרעיון היה שממילא מדינות אחרות באסיה ננגסו אז כדאי להגיע להסדר.
  2. אדון Li Hongzhang  קיבל שוחד גדול מהיפנים ולכן הוא גם נחשב ללא פופולארי כל כך בסין.

בשנות ה-90 היפנים כבר מעוניינים בקונפליקט עם סין על מנת להשתלט על קוריאה, הצבא חזק דיו כדי להילחם בסין. יש ניצול הזדמנות יפנית ובאביב 1894 פרץ על ידי תנועה קוריאנית אנטי נוצרית, אנטי מערבית, אנטי יפנית מרידה הלובשת אופי חברתי אנטי ממשלתי חזק. צבא האיכרים מצליח להביס את הצבא הממשלתי, הם לא מצליחים הם מבקשים עזרה מהסינים שמוכנים לעזור. אבל יש את החוזה ועל כן הם חייבים להודיע ליפנים והם עושים זאת. יפן  שולחת כוחות צבא, היפנים תופסים את ההזדמנות הזאת. החיילים היפנים שמגיעים לקוריאה מתקיפים את החיילים הסינים. הלחימה פורצת בתוך זמן קצר בין הסינים ליפנים ויפן פורצת בהצלחות צבאיות. רק שבוע לאחר הלחימה הקיסר היפני מכריז מלחמה על סין, זהו נוהג שיחזור על עצמו בעתיד – יפן מתקיפה ורק אח"כ מכריזה על מלחמה. בניגוד להערכות של מעצמות המערב היפנים מנחילים לסינים תבוסות יבשתיות וימיות. הצלחה אחת היא דחיקת הסינים תוך שבוע מאזור שמפריד בין קוריאה לסין. בנוסף יש מינוי של ממשלה יפנית בקוריאה, בנוסף הם מתקיפים פנימה ולהתקדם לעבר סין עד שהם ממש מאיימים על ליבה של סין. הלחימה ממשיכה כחצי שנה והכוחות היפנים מתקדמים צבאית וימית לתוך סין. לאחר לא פחות מ-7 חודשים של קרבות הסינים נחרדים מהאפשרות שהצבא היפנית יכבוש גם את הבירה בייג'ין ולכן הם ממהרים לבקש הפסקת אש ומשא ומתן.

שתפו פוסט זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים