מטפחות הן חלק מהלבוש ההודי המסורתי. הם משמשים כחלק מהתחתון של הכלה ומוענקים גם לאורחים בחתונות. מטפחות מגיעות בצורות וגדלים רבים, אך הפופולריות שבהן הן מלבניות או מרובעות.
מטפחות מעוצבות היו חלק בלתי נפרד מהתרבות ההודית במשך מאות שנים. הם שימשו אנשים מכל תחומי החיים – מבני המלוכה ועד פשוטי העם, והם אפילו שימשו כמטבע בחלקים מסוימים של הודו בתקופות קדומות יותר.
המטפחת היא אביזר הכרחי לכל אירוע רשמי מכיוון שהיא רב-תכליתית, קלת משקל וקל לסחוב איתך כשאתה בדרכים.
מטפחות מעוצבות הן סוג של מטפחות המשמשות לכיסוי הפה והאף בזמן שיעול או התעטשות כדי להפחית את התפשטות החיידקים.
המנהג לענוד מטפחת על גופו, סבורים כי מקורו ביוון העתיקה, שם היא נלבשה כסמל לכבוד. במערב, מטפחות שימשו במקור כסוג של הגנה מפני מחלות, כאשר אנשים השתמשו בהן כמסכות נגד אבעבועות שחורות ומחלות אחרות.
המטפחת היא פיסת בד, לרוב מכותנה או פשתן, הנלבשת על הצוואר ומשמשת לניגוב האף. הוא לרוב בעל צורה ריבועית. המונח "מטפחת" נובע מהמחטה האנגלו-סכסית שמשמעותה "סמרטוט סנוט".
מטפחות הן סוג של מטפחת.
העדות המוקדמת ביותר לשימוש במטפחת כאביזר מגיעה מיוון העתיקה. במיתולוגיה היוונית, הרמס יצר את המטפחת הראשונה – או המחבת – מחלק מנוצות הכנפיים שלו לאחר שהרג איתה שני נחשים. זה נאמר כמענה לבקשתה של אתנה שיעשה לה משהו שימושי שבו תוכל לקנח את אפה כשהיא הצטננה.
דפוסים על מטפחות הוצגו לראשונה במאה ה-18 כדי לסייע בזיהוי הבעלים של מטפחת.
הדפוסים על מטפחות הוצגו לראשונה במאה ה-18 כדי לסייע בזיהוי הבעלים של מטפחת.
מטפחות מעוצבות הן דרך מצוינת להוסיף קצת צבע וסגנון לתלבושת שלך. ניתן להשתמש בהם בדרכים רבות, כגון סרטי ראש, חגורות, צעיפים ועוד.
הדוגמאות של המטפחות יכולות להשתנות מצורות גיאומטריות לדוגמאות פייזלי. הצבעים יכולים להשתנות גם מפסטלים לצבעים בהירים.
מטפחות מעוצבות הן סוג של בד עם דוגמה עליו. הם היו פופולריים בעידן הוויקטוריאנית והם שימשו לכיסוי הפנים והצוואר.
השימוש בממחטות מעוצבות הולך ופוחת מאז שנות ה-20 של המאה ה-20 מכיוון שהן אינן פופולריות כמו פעם.
בחברה של היום, מטפחות מעוצבות אינן נפוץ בשימוש על ידי אנשים בחיי היומיום שלהם. הם משמשים בעיקר אנשים בתעשיית האופנה או על ידי אנשי מקצוע כמו רופאים, עורכי דין או שופטים שלובשים אותם מתחת לגלימותיהם.
מטפחות מעוצבות הן סוג של מטפחת שעליה מודפסת דוגמה. הם עשויים בדרך כלל מכותנה או פשתן ומגיעים בצורות, גדלים ועיצובים שונים.
הווריאציות במטפחות המעוצבות הן אינסופיות. לחלקם יש הדפסי פרחים בעוד שלאחרים יש עיצובים גיאומטריים או פסים. יש גם מגוון של צבעים לבחירה כמו שחור, לבן, ורוד וכחול. ניתן להשתמש במחטים האלה למטרות שונות כמו ניגוב זיעה מהמצח או ניגוב ידיים לאחר שאכלת משהו מבולגן.
מטפחות מעוצבות ניתנות לכביסה במכונה בקלות והן מתייבשות במהירות מה שהופך אותן לנוחות לשימוש כי הן אינן תופסות יותר מדי מקום במכונת הכביסה או במייבש הכביסה.
מטפחות מעוצבות הן פיסות בד, לרוב מרובעות, המשמשות לכיסוי הראש והכתפיים. באופן מסורתי הם היו עשויים מבד כותנה, אך כעת הם מגיעים במגוון חומרים כולל פוליאסטר. מטפחות מעוצבות לובשות לרוב נשים כסוג של צעיף או צעיף. הם יכולים לשמש כדי להגן על הלובש מפני מזג אוויר קר או כאביזר אופנה.
מקרי השימוש עבור מטפחות מעוצבות כוללים:
– אביזר אופנה
– הגן על הלובש מפני מזג אוויר קר
– הגן על הלובש מפני כוויות שמש
מטפחות מעוצבות הן סוג של מטפחת אשר עשויה מבד ועליו דוגמאות. הם בדרך כלל בצורת ריבוע, אבל הם יכולים להיות מלבניים גם בצורתם.
הסוג הנפוץ ביותר של מטפחת מעוצבת היא זו המפוספסת. יש לו פסים אופקיים שהם בדרך כלל בצבעים ובגדלים שונים. הסוגים האחרים של כותנים מעוצבים הם המשובצים, המשובצים והפסים.
מטפחות הן סוג של בד המשמש לניגוב זיעה מהפנים, הצוואר או הראש. הם עשויים בדרך כלל מכותנה, משי או פשתן ויכולים להיות מרובעים או מלבניים. מטפחות נעשו במקור כחלק מחליפת הג'נטלמן במאה ה-18.
מטפחות מעוצבות הן סוג של מטפחת שיש עליה דוגמה משוכללת. דפוסים אלה נוצרים בדרך כלל על ידי אריגה של חוטים יחד כדי ליצור עיצוב. עיצובים אלה יכולים להשתנות מפסים פשוטים לצורות ועיצובים גיאומטריים מסובכים יותר כמו פייזלי ומשבצות. המטפחת המעוצבת הפכה פופולרית בסוף המאה ה-19 עקב השימוש בה על ידי נשים כחלק מאופנת הלבוש שלהן.
מטפחות קיימות כבר מאות שנים ושימשו למגוון מטרות.
מטפחות הן פיסות בד שהן בדרך כלל קטנות ומרובעות בצורתן, אך הן יכולות להיות גם מלבניות או משולשות. הם משמשים לרוב לניגוב זיעה מהפנים, כאמצעי לניקוי או הגנה על האף, הפה או העיניים מפני אבק או לכלוך, כמגבת לניקוי נשפכים, או אפילו כסוג של קישוט.
מטפחות מעוצבות הוצגו במקור בשנות ה-1800 על ידי מותג בשם JJL White, שמכר אותן כדרך לשמור על עור הנשים נקי ויבש במהלך הווסת.
רפידות הווסת לא הומצאו עד 1887, אז נשים רבות השתמשו בממחטות מעוצבות כדי לספוג את נוזלי הווסת שלהן במקום רפידות בד או טמפונים.
בשנות ה-20, מטפחות מעוצבות הפכו פופולריות בקרב אפרו-אמריקאים כדרך להראות את התרבות והמורשת שלהם עם עיצובים שנוצרו בהשראת טקסטיל ודוגמאות אפריקאיות.
בשנות ה-30, מטפחות מעוצבות הפכו פופולריות בקרב אנשים לבנים באמריקה מסיבות דומות – הם רצו לבטא את היצירתיות שלהם באמצעות עיצובים וצבעים חדשים שהראו תרבויות שונות מרחבי העולם.