המיתוס של מלחמת טרויה
המיתוס של מלחמת טרויה, והבחירה הטראגית במיתוס – המחזה מציג "שיבה רעה" ממלחמת טרויה (בדומה לאודיסיאה). המלחמה היתה מרכזית בעיצוב התפיסה היוונית בכלל, ובעיצוב "התפיסה
המיתוס של מלחמת טרויה, והבחירה הטראגית במיתוס – המחזה מציג "שיבה רעה" ממלחמת טרויה (בדומה לאודיסיאה). המלחמה היתה מרכזית בעיצוב התפיסה היוונית בכלל, ובעיצוב "התפיסה
הקהל האתונאי, בשעה שצפה במחזה "הפרסים", נמצא באותו מצב של שגשוג שבו הפרסים היו בתחילת הטרגדיה. לכן, הטרגדיה אמורה ללמד את האתונאים משהו הפוטנציאל של
לחוסר השליטה הזה יש מימד מטאפיזי, המתגלם בדמותם של האלים. בטרגדיות היווניות האלים עצמם מופיעים כדמויות, והם אלה שאחראים בחלק גדול מהמקרים לסבל של בני
רקע היסטורי – יוון היתה מורכבת מערי מדינה, ואחת הגדולות היתה אתונה, עיר שנמצאת באזור אתיקה בצפון-מזרח יוון. בעיקר במאה ה-5 לפנה"ס, וגם במאה ה-4
בעד: ההפצצה הייתה עדיפה על פלישה שעשויה הייתה להביא להרג של מיליונים. הנשיא טרומן טען כי פלישה אל תוך יפן עצמה בסגנון הפלישה לאוקינאווה תעלה
היפנים ידעו שהם הולכים לכישלון אך הם מפתחים טקטיקת לחימה חדשה שנקראת קמיקזה. היוזם הוא אדמירל בשם הונישי שהוא בעצמו לא האמין שהלחימה הזאת תביא
לגבי האימפריאליזם היפני – בתקופה ההיא אף אחד ביפן חשבו שאימפריאליזם זה דבר רע, מעטים בתוך יפן חשבו שמה שיפן עושה זה לא משהו מוסרי.
ביקורת אחת שהוטחה ביפנים – השותפות שהציעו היפנים למקומיים הייתה מבוססת על עליונות וככזו התנגשה עם הלאומיות המקומית. העמים האסייתים, כל עם, לא מוכנים
כיבוש נוסף הוא כיבוש בורמה – גם כאן מדובר על ניצחון יפני מהיר. מה החשיבות האסטרטגית של כיבוש זה? דרך בורמה – דרך שהובילה אספקה
מדובר בשטח אדיר. היפנים מפציצים את הפיליפינים 9 שעות לאחר ההתקפה על פרל הארבור. מרבית הכוחות האמריקאים רוכזו במנילה, עיר הבירה של הפיליפינים והגנרל
הוא התנגד להתקפה על פרל הארבור אך לאחר שההחלטה התקבלה כמו כל איש צבא הוא תכנן אותה. הוא בילה כמה שנים בארה"ב כחלק מההכשרה שלו
ניקוי הבית שלנו הוא חשוב מאוד כדי לשמור על אסתטיקה ובריאות בני הבית באופן שוטף. כיף יותר לחיות בדירה ומסודרת ובאופן כללי גם התחזוקה של
אנו רואים שלא מתקבלת החלטה מוסכמת ולכן יפן מתפשטת לכל הכיוונים. הרוסים מכים את יפן שוק על ירך ולכן יפן מוותרת על התפשטות לכיוון צפון,
תקרית גשר מרקו פולו ב-7 ביולי 1937 – מסתבר שכוחות יפנים הוצבו בצידו האחד של הגשר עוד כחלק מהסכם הבוקסרים. עפ"י הפרוטוקול שנחתם לאחר מכם
הארמייה מקימה את מדינת הבובות ובראשות ממשלת הבובות היא ממנה את הקיסר האחרון של סין, Henry Puyi. מדינת הבובות הזאת לא הוכרה על ידי שום
צריך לזכור שלמרות קווי הדמיון הללו היו מספר קווי שוני: אמנם נראה שהדעות הפשיסטיות קיבלו מקום ביפן אך האידיאולוגיה הקיצונית הייתה בעיקר מלמעלה, לא הייתה
הייתה לכך השפעה מכיוון שבמידה רבה הקושרים השיגו את מטרתם – הם יוצרים תוהו ובוהו פוליטי ומסתיים העידן של ראשי ממשל המגיעים מתוך הפרלמנט. מכאן
הוא נחשב למיליטריסט מאוד קיצוני. מדובר באנשים עם רקע חקלאי, הם הולכים לצבא לתקופות ארוכות אבל הם מקבלים מכתבים משפחותים על המצוקה בה הם חיים
לא מדובר אמנם בדמוקרטיה הידועה לנו בימינו אך עדיין יפן עושה צעד מאוד חשוב. סיום התקופה מתוארך בערך ב-1931-1932. התקופה שתבוא לאחר מכן תהיה שונה