מדוע יפן מחליטה לצאת למלחמה?

הוא התנגד להתקפה על פרל הארבור אך לאחר שההחלטה התקבלה כמו כל איש צבא הוא תכנן אותה. הוא בילה כמה שנים בארה"ב כחלק מההכשרה שלו בתור קצין. הוא הכיר את העוצמה הכלכלית האנושית של ארה"ב אבל בכל זאת הוא ניסה לקצר את המלחמה. הוא אמר שליפן עדיין יש סיכוי לצאת מהמלחמה הזאת בצורה טובה אם היא תגיע להסכם עם ארה"ב תוך שנה, לאחר מכן הדבר יהיה כמעט בלתי אפשרי.

 

אם מסתכלים על ההיסטוריה או היסטוריוגרפיה אנו רואים מספר גישות.

היפנים מעולם לא חשבו לפלוש לארה"ב או לראות אותה כעוזבת את אזור אסיה, הם פשוט רצו לתת מכה מזעזעת. רוב אנשי הצבא תמכו בהסכם ופשרה עם ארה"ב. החל מסוף המאה ה-19 ארה"ב מחליפה את סין כמדינה הכי חשובה עבור יפן, משלחות יוצאות לארה"ב, התרבות האמריקאית נפוצה ביפן לפני המלחמה וגם אחריה. למעט לפני המלחמה ובתקופת המלחמה היחסים בין ארה"ב ליפן היו מאוד מאוד טובים, המלחמה הייתה חריגה. לאחר ההתקפה ארה"ב זעמה ויממוטו מחליט להתקיף את ארה"ב ולנצח אותה בקרב ימי גדול כדי לתת לארה"ב מכה אחת נוספת. המטרה הייתה לאסוף כמה שיותר כוחות צי ולהכות את ארה"ב פעם נוספת בים. האמריקאים הבינו זאת ובכל פעם שנראה היה שמסתמן קרב ימי גדול הם התחמקו מקרבות כאלו ואפשרו ליפן להשתלט לא רק על כל המרחב של הפסיפיק אלא גם על דרום מזרח אסיה. ביוני 1942 הקרב הזה בסוף כן הגיע ובו כמחצית מהצי היפני התאסף לקרב מול חלק גדול של הצי היפני והיפנים מפסידים בגלל פיגור טכנולוגי. קרב זה היה איזשהו מהפך.

 

מדוע יפן מחליטה לצאת למלחמה?

  1. איבוד השליטה בצבא – יש כאלה הטוענים כי מדובר באובדן השליטה בצבא היפני ודיברנו על כך שזה קורה כבר בשנות ה-30 לאחר רצח רוה"מ אינוקאי, מותו הביא את הסוף על ראשי ממשלה הממונים מהפרלמנט. האוליגרכים הזקנים שיזמו את כל הרפורמות לאחר הרסטורציה של מייג'י כולם מתים. רק סיונג'י נותר. מדובר באנשים שבעברם היו אנשי צבא. בסוף מלחמת רוסיה יפן הם ידעו להגיד לצבא היפני לעצור, הם ידעו מתי לעצור. אנשי הצבא שנותרו בתקופת המלחמה לא ידעו לעצור את עצמם ובכל פעם רצו להאריך מלחמות או קרבות בעוד שבוע, בעוד כמה ימים. הארמיות מחוץ ליפן לא שומעות למטכ"ל בטוקיו.
  2. "יפן נדחקה אל הקיר" – הסתכלות על המערכת הבינ"ל. יפן ואויל סיאם היו המדינות היחידות שלא ניזוקו מהאימפריאליזם המערבי. אם מסתכלים על הקונטקסט של היחסים הבינ"ל באותה תקופה רואים שיפן נדחקה אל הקיר, לא הייתה לה אפשרות אלא רק להילחם. בתקופה זו היית או טורף או נטרף, זה לא קל לבקש משום מדינה וגם לא מיפן לסגת מהשטחים הכבושים שלה, לסגת גם מסין וגם ממנצ'וריה זו בקשה בלתי אפשרית.
  3. דחף פנימי לכיבושים כחלק מבניין האימפריה – היחסים בין המימדים הפנימיים של הפוליטיקה לבין המימדים החיצוניים, יש להסתכל על כל השינויים שיפן עברה החל מהרסטורציה של מייג'י (לאומיות ולאומנות במיוחד על רקע של משברים כלכליים, עיור וכו'). צריך להסתכל על ההיסטוריה ועל תהליכים היסטוריים. לא מדובר בקו ליניארי אלא בקווים עולים ויורדים – בדמוקרטית טאישו היה את רוה"מ קאטו שקיצץ בתקציב הצבא אך בשנות ה-30 זה מתהפך. הטרמינולוגיה של המלחמה הזאת חשובה גם כן, בספרות קראו לה מלחמת הפסיפיק או מלחמת העולם השנייה כדי לכלול אותה בקונטקסט יותר בינ"ל. לעומת זאת ביפן קראו למלחמה זו מלחמת מזרח אסיה הגדולה (Daitoa senso) כי מדובר באזור שגשוג יפני שיהיה תחת דומיננטיות יפנית. בתוך יפן המלחמה הזאת תוארה כגירוש המערבים מאסיה והפיכת מזרח אסיה לאזור שפע הדדי.

 

הפיליפינים הייתה קולוניה אמריקאית ולאחר פרל הארבור היא מפציצה את עיר הבירה של הפיליפינים. יפן כובשת את אסיה במהירות מדהימה, בליצקריג מדהים במהירות שיא. ישנם כמה קרבות מרכזיים המסמנים את הניצחון היפני – הניצחון על האמריקאים בפיליפינים וכיבוש סינגפור מידי הבריטים. התכנית היפנית הייתה לכבוש שטחים רבים וכמה שיותר מהר ולכן היפנים מכים את הבריטים, האמריקאים, האוסטרלים וכו'.

 

שתפו פוסט זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים

כדאי לדעת

איך למצוא ביטוח נסיעות לחול?

מתכננים את הטיול הקרוב שלכם בחו"ל? ההתרגשות בשיאה, ואתם בוודאי חושבים על כל הפרטים הקטנים. לא בכל יום ייצא לכם

בלוג

חומרי גלם לתעשייה הכבדה

התעשייה הכבדה היא תעשייה שמבוססת על חומרי גלם במשקל כבד כמו פלדה או נירוסטה. התעשייה הכבדה מייצרת במקרים רבים זיהום