מפעל התרגומים

דרך שלישית היא על ידי סטודנטים – נשלחו כ-12 אלף סטודנטים יפנים בין הרסטורציה ועל 1900 ללמוד במערב, בעיקר בארה"ב. יש לזכור שהחיבור הזה עם המערב הוא חיבור ארוך, כאן יפן מתחילה להתחבר בטבורה אל המערב ולזנוח את סין. סטודנטית אחת עליה דיברנו בשבוע שעבר היא Tsuda Ume, הקימה את אחד מבתי הספר לבנות ביפן, נחשבת לאחת הפמיניסטיות ביפן.

 

דרך רביעית היא מפעל התרגומים – מדובר בתקופה זו בתרגומים רבים מהשפה המערבית, גם תרגומים רשמיים (המדינה ממנה מתורגמנים) וגם תרגומים חופשיים. התרגום הוא לא רק תרגום מילה במילה אלא גם יצירת מילים חדשות, הכנסת טרמינולוגיה חדשה לשפה היפנית (כמו רכבת, דמוקרטיה, כלכלה וכו').

 

אחד ההוגים המרכזיים של אותה תקופה והפילוסוף היפני המפורסם ביפן שאחראי להמון תרגומים של ספרים פילוסופיים – Fukuzawa Yukichi. נולד בצפון קיושו למשפחת סמוראים ממעמד נמוך. בגיל 19 הוא נשלח ללימודי הולנד מההאן שלו, 4 שנים לאחר מכן הוא נשלח על ידי ההאן שלו לאדו לפתוח בית ספר עבור בני ההאן שלו, הוא השתתף בלא פחות מ-3 משלחות רשמיות בחו"ל עוד לפני הרסטורציה. הוא פרסם הרבה מאוד על מה שהוא ראה במערב – הדיווח שלו מהמערב בא לא רק לפקידים אלא גם להמונים. בין הפרסומים:

  • "מצב מהמערב" – שלושה ספרים שנמכרו בלא פחות מ-700 אלף עותקים.
  • "לעזוב או לברוח מאסיה" – מאסה שכתב.

סגנון הכתיבה שלו היה מאוד פשוט וזה אפשר את הפרסום שלו בהמון מקומות.

הוא האמין שיש לדעת מסחר על מנת לדעת את הסוד של המערב ולכן הוא תמך בעיסוק היפנים במסחר כאשר עיסוק זה היה נחשב לבין הנחותים ביותר בתרבות היפנית.

 

העקרונות של יוקיצ'י:

  1. יש ללמוד מהמערב לא רק את הטכנולוגיה אלא גם את החשיבה המערבית. טען שלא ניתן לשלב את החשיבה המזרחית שמגיעה מסין יחד עם החשיבה המערבית ולכן הוא ממליץ לעזוב לחלוטין את הלימודים הקלאסיים, הרוח והמחשבה המזרחית ולאמץ את הרוח המערבית, "לעזוב את אסיה". יחד עם זאת יש תקווה ליפן  אם היא תשקיע ותתאמץ היא תוכל להתקדם ולהשוות את עצמה למערב.
  2. הדרך להתקדם אל המערב היא גם על ידי זניחת הלימודים הקלאסיים אבל הוא מזהה אתך סוד עוצמת המערב בעוצמה המחשבתית של היחיד שתורמת למדינה, על כן אם היחיד מפתח דברים אז המדינה גם יוצאת נשכרת וכך בעצם צומחת תרבות או ציוויליזציה חדשה. הוא רואה קשר בין עצמאות היחיד לעוצמת המדינה ולכן יש לטפח את העוצמה של היחיד. בניית המדינה המשגשגת היא מלמטה, מהאדם הפרטי ולא מהקבוצה או מהחברה כולה. הרוח הזאת היא מה שיוקיצ'י מנסה להחדיר לצעירים היפנים ומאוחר יותר גם בקרב צעירים סינים וקוריאנים שבאו ללמוד אצלו. הוא רוצה ליצור "מהפכה בנפשו של העם" (Minshin no Kaikaku = עם + לב +מהפכה/הפיכה).

 

השפעתו של יוקיצ'י מגיעה גם לארגון נוסף: Meirokusha = האגודה השישית לשנת מייג'י, זה אומר שזו אגודה שנוצרה בשנת 64' והיא אחת האגודות החשובות ביותר להבנת ההיסטוריה האינטלקטואלית של יפן המודרנית. זו תנועה שהייתה הבסיס לתנועת ההשכלה היפנית בה התקבצו זן חדש של אינטלקטואלים שביקשו לקרב את יפן למערב דרך פרסומים והצעות פומביות. קהל היעד שלהם היה הקהל הרחב ולא רק אינטלקטואלים של יפן, הם עשו הרצאות פומביות ופרסו את הרעיונות שמסתובבים במערב, זהו דבר חדש שקורה ביפן – לא היה דבר כזה, נשיאת דברים לקהל הרחב. אותם אנשים גם ייסדו עיתונים בהם הם פרסמו את כתביהם בצורה יותר קלה להבנה. השלטונות עצמם לא ראו תמיד בעין יפה את מה שהם עשו, אמנם המדיניות הרשמית הייתה ללמוד מהמערב עדיין לדעתם האגודה הזאת הלכה לפעמים כמה צעדים קדימה מהר מדי ועל כן מדי פעם המשטרה סגרה את העיתון שלהם והפסיקה את פעילותם. לדוגמא: דבר שהרגיז מאוד את השלטון הוא שהם דיברו על ביטול עונש המוות, רעיון מאוד ליברלי במערב. הם דיברו על שוויון בין המינים, על בעיות חברתיות, על תפקיד הדת במדינה.

הם בוחנים גם את המודלים החברתיים והפוליטיים במערב והם מנסים לשלב את זה במציאות היפנית אבל הם יוצאים בצורה נחרצת דרך דבר אחד – דרך הבודהיזם, הקונפוציוניזם והערכים שלהם בדבר צניעות, היררכיה והסתפקות במועט – אלו ערכים הפוגעים במדינה כי הם נוגדים את טבע האדם.

האגודה הזאת פועלת על 1889 ואז הם מחליטים לסיים את פעולתם עקב רדיפות המשטר.

שתפו פוסט זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים