משלחות לימוד

 

קבוצה של יפנים שיוצאים כחלק ממשלחת רשמית למדינות מערב כדי ללמוד. המשלחות הללו החלו עוד בתקופת הבאקומצו, לא בתקופת מייג'י. בנוסף הדאימיו השונים נאבקו על מנת להכניס כמה שיותר סטודנטים מההאן שלהם למשלחות הללו.

מי היה במשלחות הללו? סמוראים שלימים יהיו ההנהגה של יפן. המנהיגים הללו שביקרו בחו"ל אמנם לא שקדו על ספריהם כל היום אבל הם ראו מה קורה במערב והם הבינו עד כמה יפן הייתה מפגרת יחסית למדינות המערב ולכך הייתה השפעה חשובה מאוד.

בשנת 1860 כללה לא פחות מ-96 חברים כולל גדול הפילוסופים של יפן. המשלחת הייתה לארה"ב.

המשלחות הללו לא הסתיימו, הן נמשכו בצורה יותר מסיבית ובצורה יותר משמעותית לאחר הרסטורציה של מייג'י.

המשלחת החשובה ביותר היא המשלחת של איווקורה טומומי (Iwakura Tomomi). מדובר במשלחת שבראשה עמדו האנשים החשובים ביותר ביפן באותה תקופה, היא מנתה 48 אנשים בכירים ממועצת המדינה, מרבית הפקידים הבכירים בי]פן באותה תקופה. היא שהתה כשנה וחצי בחו"ל, תקופה די ארוכה. הגיעו פקידים מהמשרדים הגדולים כשכל פקיד כתב יומן מסע. אל המשלחת הזאת הצטרפו גם כמות די גדולה של סטודנטים שהמטרה הייתה שהם יישארו לתקופה ארוכה יותר כדי ללמוד במערב.

מה זה אומר שאנשים כל כך בכירים עוזבים את יפן למשך שנה וחצי אחרי רק שלוש שנים לאחר הרסטורציה?

  • זה מראה על יציבות – הם הרגישו בטוחים לעזוב את יפן רק לאחר 3 שנים מהרסטורציה.
  • מדגיש את החשיבות של הלימוד מהמערב – הם לא שולחים דרג שני או שלישי, זה מראה עד כמה הלימוד היה מרכזי שהם שולחים את הבכירים ביותר למערב. הם רצו יפן חדשה שרוצה ללמוד וזה מדגיש את החשיבות של זה, יפן רוצה להשתנות על פי מידות מערביות.

 

מטרות המשלחת של Iwakura:

  1. להציג את פניה החדשות של יפן לעולם – מדינה חדשה ותרבותית. אנו רואים שעל מנת להיראות כמו המערב הם הלכו לחייט וקנו חליפות חדשות מערביות ולא לבשו את בגדיהם.
  2. לנהל משא ומתן דיפלומטי כדי לבטל את החוזים הבלתי שווים- זוהי מטרה יותר אופרטיבית, לנסות ולבטל את החוזים הבלתי שווים שיפן חתמה עליהם ב-1858. הרעיון היה די תמים – להגיד שיפן היא מודרנית ומתורבתת ולכן הגיע הזמן לנהוג בה כמדינה שווה. במטרה הזאת היפנים נכשלו – אף אחד מהמדינות שהם דנו איתן הסכימה לבטל את החוזים הבלתי שווים, לא היה לא אינטרס באמת לעשות זאת. היפנים הבינו שדיפלומטיה זה לא עוזר, הם צריכים להילחם, להפגין שרירים ורק אז יתייחסו אליהם ברצינות.
  3. ללמוד מהמערב ממקור ראשון – זו מטרה שהצליחה. חשוב להדגיש שהם חולקו לצוותים מאוד מסודרים, כל צוות אחראי לתחום לימוד אחר. ציוויליזציה ׁ(Bunmei) = מסגרת רחבה המכילה בתוכה תרבות, דת וכו'. המטרה הייתה ללמוד את הציוויליזציה המערבית. המערב המפותח השאיר אצל היפנים רצון עז לעבוד קשה כדי להיות מדינה חדשה ולא נחשלת כמו שכנותיה האסייתיות. אבל הם הבינו שהמערב לא יתקיף כל כך מהר את יפן ולכן יש חלון הזדמנויות להפוך את יפן למודרנית יותר ולהעביר את יפן רפורמות יותר במהירות.

 

2 – לימוד מהזרים:

לימוד מהזרים שנמצאים ביפן או מאלה שהוזמנו ליפן בדיוק בשביל מטרה זו. נכתבו על אופן דרך הלימוד היפני המון מחקרים, זהו לימוד מאוד מוצלח. במקרה היפני מדובר בלמדנות – פיתוח של תכני לימוד ולקיחת התכנים שמתאימים לה – ולא בחקיינות.

אדם בשם Robert Smith טובע מושג לגבי יפן "החברה המושלמת" – יפן היא לא מושלמת אך יש לה שאיפה לשלמות. ההנחה ביפן היא שאין דבר כזה מושלם, תמיד יש מה ללמוד. גם אם אדם חושב שהוא הגיע לשיטה המושלמת זה לא מושלם, תמיד יש מה ללמוד.

"זרים להשכרה" (Oyatoi Gaigin) – הרעיון הוא להביא זרים ולשלם להם כסף, לא סתם זרים אלא זרים טובים. הביאו אותם ושילמו להם הרבה מאוד כסף, ניתן להם שכר כמו של הפקידים הבכירים ביותר בממשל היפני. רוב המומחים היו בתחומים הטכנולוגיים – הנדסאים שונים. בגלל ששילמו להם המון אז ניסו להפיק מהם כמה שיותר בזמן הקצר ביותר.

חשוב להגיד שהזרים עזרו ליפן לתכנן המון דברים אך הם גם הביאו איתם תרבות עבודה, לדוגמא אם מהנדס מייעץ ליפנים כיצד לבנות מפעל של טקסטים אז הוא מייעץ להם אילו מכונות לקנות, לאן לייצא, כיצד לארגן את העובדים – כמה שעות הם יעבדו, השפה שבה משתמשים כשעובדים וכו'. דוגמא לתוצר לוואי של אחד הזרים שהגיע ליפן – ההמנון של יפן שלא היה קיים עד תקופת מייג'י. הגיע יועץ צבאי גרמני ליפן ושאל את היפנים "מה אתם עושים בלי תזמורת צבאית"? אז הביאו מורים למוסיקה שילמדו את החיילים לנגן. ואז הוא שאל "מה עם המנון?" ואז הם הביאו אדם שיכתוב וילחין להם המנון.

מומחים שהשפיעו במיוחד – מומחים מהאקדמיה שהנחילו את הרעיונות הפילוסופים שלהם לדורות של תלמידים, זו השקעה לטווח ארוך.

אפילו הטקסים היפנים הפכו ליותר ויותר מערביים. חוץ מתוצר הלוואי של הזרים שהגיעו ליפן היו מקרים בהם באו אנשים במיוחד על מנת ללמד את היפנים את התרבות המערבית. אחד מהאנשים הללו הוא Josia Conder, הוא מהנדס בתים והוא מלמד באוניברסיטת טוקיו כל מיני סגנונות מוסיקה, החשיבות שלו היא שהוא הכשיר את הדור הראשון והחשוב ביותר של האדריכלים היפנים.

היו ניסיונות להיפטר מהתרבות הישנה של יפן, למשל סגירת תיאטרון הקבוקי.   בשנים הראשונות הייתה ברמת בושה בתרבות היפנית.

שתפו פוסט זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים