סטודנטים

 

התחיל כבר בתקופת הבקומצו, הדמיואים ניסו להבריח כל הזמן סמוראים למערב על מנת שילמדו את סודות המערב. כמחצית מאותם סטודנטים נשלחו לארה"ב שהייתה מוקד משיכה גדול כבר בתקופה הזאת. כשמדינות מרכז אירופה נהיו למודל אז המון סטודנטים נשלחו גם לגרמניה, צרפת, בריטניה וכו'. הרבה סטודנטים נשארו בארה"ב באוניברסיטאות וחלק חזרו ליפן. מקרה אחד היה שסטודנטים נשלחו למערב ומתוך הסטודנטים הללו היו 5 סטודנטיות וזה דבר מערבי ומאוד מהפכני ביפן. הסטודנטיות הללו היו צריכות לשמש כמודל לנשים ביפן החדשה, הן קיבלו כמובן תמיכה יותר קטנה אך עדיין זה משמעותי.

מה קורה ל-5 סטודנטיות הללו?

אחת מהן חזרה ליפן באופן מיידי, אחת מתה ממחלה, שתיים אחרות חזרו אחרי תקופה קצרה ונשאו לבנים מהאליטה החדשה של יפן ועל כן הן היו עקרות בית ללא השפעה ומודל לנשים ביפן ואחת מהחמש הצליחה הרבה יותר והיא הקימה את הסמינר לאנגלית ביפן. שמה הוא Tsuda Ume, אביה נידב את בתו למשלחת (היו לו מספיק קשרים פוליטיים), היא נשלחה לארה"ב והתגוררה בוושינגטון, למדה בג'ורג' טאון קולג' והתמחתה בלימוד אנגלית. לאחר עשר שנים בארה"ב היא חוזרת ליפן אך לא מצליחה למצוא עבודה שמתאימה לכישוריה, היא עובדת אצל האדם החשוב ביפן בתור המטפלת של הילדים שלו, ב-1889 היא חוזרת לארה"ב, לפילדלפיה ולומדת חינוך וביולוגיה. היא חוזרת ליפן ואז היא נרשמת כדמות מאוד מובילה בעניין קידום זכויות נשים. היא מקימה את המוסד ללימוד אנגלית בשנת 1900 (Institute for English studies). היא מקימה את Tsuda college שזהו קולג' לנשים.

 

4- ספרות מתורגמת:

מדובר במפעל התרגומים האדיר בתקופת מייג'י, לא רק הפרסום אלא גם התרגומים שהיו קיימים. זו גם דרך חשובה ללמוד, באמצעות ספרות מתורגמת. הממשל מינה אנשים שיתרגמו ספרות וגם גורמים עצמאיים תרגמו את הספרים המערביים. מדובר לא רק בתרגום אלא גם בהחדרה של עולם שלם של מושגים והמצאת מושגים שנכנסו לתוך השפה היפנית, אלו מושגים שלא היו קיימים ביפנית והמתרגמים היו צריכים להיות מאוד עצמאיים ולנסות להמציא דברים חדשים והם אכן המציאו. תרגום היא עבודה מאוד נחשבת ביפן. התרגום היה קיים כבר ב-Rangaku אבל תרגום כזה היה קיים בתרגום מסינית, גם אז היו היפנים צריכים להמציא מילים שלא היו קיימות אצלם.

דוגמא: המילה "כלכלה", זו מילה שלא הייתה קיימת ביפנית והיה צריך להמציא משהו. דוגמא אחרת היא מילה בסינית שמשמעותה היה "לשלוט על העולם", גם לזה היפנים המציאו מילה.

בספרות יש החדרה שלמה של עולם מושגים. המתרגמים הפורים ביותר היו הפילוסופים המפורסמים באותה תקופה כשהפילוסוף המפורסם ביותר באותה תקופה הוא Fukuzawa Yukichi, הוא היה סמל הנאורות של יפן, זהו שם חקוק בהיסטוריה היפנית והוא גם מופיע על אחד השטרות ביפן ( על השטר של 5000 ין).

 

בשבוע שעבר עסקנו בלימוד מהמערב בתקופת מייג'י ואמרנו שזו הייתה קפיצת מדרגה גדולה מאוד בהיסטוריה היפנית. ניתנה למהלך זה סיסמא: "רוח יפנית, טכניקה מערבית".

כמובן שהדברים לא נעשו כמו בסיסמא, היפנים ביקשו ללמוד את התרבות והציוויליזציה המערבית ולא רק את התקנות הפורמאליות.

חשוב להזכיר  שהלימוד מהמערב לא היה זר לחלוטין ביפן אלא היה גם את לימודי הולנד בתקופת טוקוגאווה. בנוסף חשוב להבין שמדובר באנשים שדרשו את גירוש היפנים מיפן וכעת הם לא רק לא רוצים לגרש את הזרים אלא הם רוצים ללמוד מהם ולאמץ את תרבותם, אלו אותם אנשים שרצחו את חיילי השוגון בשם העיקרון של גירוש הזרים.

 

דרך אחת ללמוד מהמערב הייתה באמצעות משלחות הלימוד. לא מדובר בדבר חדש לחלוטין אלא הם התקיימו גם בתקופת הבקומצו. בנוסף היו גם דאימיואים מקומיים שניסו להבריח סטודנטים מההאנים שלהם. המשלחות הללו נמשכו בתקופת מייג'י כאשר דיברנו על משלחת אחת מרכזית – "Iwakura" – שהתה במשך כשנה וחצי מחוץ ליפן ובראשה עמדו שלושת האנשים החשובים ביפן. דיברנו על החשיבות של המשלחת הזאת –  שליחת משלחת כזו גדולה וחשובה למערב רק שלוש שנים לאחר הרסטורציה. מטרת המשלחת הייתה לנסות לבטל את החוזים הבלתי שווים וזו מטרה שכשלה. מטרה אחרת הייתה ________ והמטרה השלישית הייתה להביא את תכני הלימוד המערביים ליפן ולטווח הארוך מטרה זו הצליחה מכיוון שלאחר שובם של אנשי המשלחת התברגו בתפקידי מפתח והמשיכו לקיים רפורמות ביפן.

הביקור במערב הותיר על חברי המשלחת רושם עז על כך שהמערב הוא מתפתח, לעומת זאת הערים האסייתיות בהם הם ביקרו לא הותירו רושם טוב – הם הבחינו בעוני רב וההרגשה הייתה שיש להתאמץ יותר ויותר על מנת להידמות למערב ולא לאסיה.

 

דרך אחרת ללמוד הייתה על ידי "זרים להשכרה" (Oyatoi Gaijin) – הזרים הללו הוזמנו ליפן מראשית הרסטורציה ושילמו להם המון כסף. מרבית הזרים עסקו במקצועות אזרחיים (מהנדסים, מומחי רכבות וכו') אבל לא רק, חלקם עסקו גם בתרבות (מורים, נגנים וכו'), זה ביטוי לחוסר הגשמת הסיסמא של "רוח יפנית, טכניקה מערבית". זר אחד שעסק בתרבות הוא Conder, אדריכל בריטי שבא ללמד את האדריכלים היפנים באוניברסיטה ביפן והייתה לו השפעה תרבותית עצומה על אותם אדריכלים.

שתפו פוסט זה