פטריארך

הבישוף הוא המנהיג הרוחני של הדיוקזה. כל הכמרים בפרוכיות כפופים לבישוף. ישנם בישופים הנמצאים בעמדה מרכזית יותר מבישופים אחרים.

ארכיבישוף (ארכיהגמון): בעל סמכות מינהלית רחבה מאשר בישוף. שולט על הפרובינציה שיש בה מספר דיוקזות. (בישוף= האחראי לקהילה).

פטריארך: ישנם מספר ארכיבישופים שבשל המעמד ההיסטורי של עריהם יש להם מעמד מיוחד והם נקראים פטריארכים (פטריארך= אבא שולט). אלו הם ארכיבישופים של חמש הערים: רומא, אלכסנדריה, ירושלים, אנטיוכיה וקונסטנטינופול.

לגבי ירושלים היה ויכוח גדול מאוד. מעמדה כפטריארכיה לא היה מובן מאליו (הנצרות מעתיקה את המודל הרומי), מאחר ובירת הפרובינציה הרומית של הקיסרות בארץ הייתה קיסריה ולכן הבישוף בארץ ישב בקיסריה ולא בירושלים. נדרש מאבק גדול מאוד של אנשי כנסיית ירושלים כדי לקבל מעמד של ארכיבישוף.

ארבע הערים (מלבד רומא) נמצאות בחלק המזרחי של האימפריה הרומי, מה שיקרא בהמשך ביזנטיון. רומא לבדה נמצאת בחלק המערבי של האימפריה הרומית. בשנת 476 מתמוטטת האימפריה הרומית המערבית. האימפריה הרומית המזרחית נופלת ב-1453. כלומר, הכנסיות של ארבע הערים יחיו במציאות שונה מאשר הכנסייה ברומא. כמו כן לארבע הכנסיות תהיה חשיפה לאיסלאם (בשל כיבושי האיסלאם באיזור). על כן במובן הפוליטי יהיה שוני גדול בין ארבע הכנסיות והכנסייה ברומא.

(להוסיף תמונה של המפה מהמצגת)

חשוב לזכור שכל פטריארך הוא גם ארכיבישוף וגם בישוף. הוא נושא בו זמנית גם בtitle וגם בתפקידים הנלווים.

אפיפיור- הוא הפטריארך של רומא. הבישוף של רומא, ראש הכנסייה הקתולית. ממלא מקומו של ישוע ויורשו של פטרוס.

1870-בדברו אקס-קתדרה אינו בר טעות.

*הצצה להיסטוריה: באימפריה הרומית מי שעמד בראש היה הקיסר. כל אנשי הדת היו כפופים ישירות לקיסר מתוקף תפקידם (גם נוצרים וגם לא נוצרים). גם בשנת 381 כאשר האימפריה הרומית הפכה לנוצרית, הקיסר היה ראש הכנסייה. המציאות הפוליטית בה אין קיסר במערב שאומרת שאין מישהו שעומד מעל הפטריארך ברומא, יוצרת מצב שבו מעמדו של הפטריארך של רומא שונה ממצבם של הפטריארכים במזרח (הכפופים לקיסר הביזנטיון). הנפילה של האימפריה הרומית במערב יצר מצב של כאוס, חוסר ביטחון אישי, כל מערך הסעד, התמיכה והבריאות שהיה קיים עד אז התמוטט ונוצר וואקום שלתוכו הכנסיה משכילה להיכנס ולתפוס את המקום. על כן הכנסייה הופכת לגוף חזק, מאורגן ומאוד דומיננטי. רומא מוצאת לעצמה צידוק תאולוגי (השליחים החשובים ביותר, המרטירים החשובים ביותר ששפכו את דמם למען רומא-פטרוס ופאולוס. לא פעם נראה השוואה לרמוס ורומולוס שייסדו את האימפריה הרומית). מרטירים-אנשים שמתו למען הנצרות, בשל אמונתם.

בסופו של דבר הפטריארך של רומא זוכה למעמד מיוחד-האפיפיור (הפאפא-האב). כם הפטריארך של אלכסנדריה נקרא פאפא. בשנת 1054 (הפיצול), החלק המזרחי מפסיק להכיר במעמדו המיוחד של הפטריארך של רומא.

קרדינל (חשמן): אנשי כמורה בכירים המשמשים כחבר היועצים של האפיפיור. הם בישופים. במקור בישופים של הערים הקרובות לרומא ששימשו כוועידה המייעצת של האפיפיור ומתוכם נבחר האפיפיור. החל מהמאה ה-13 הקרדינלים נוהגים לחבוש כובעים אדומים. הם ממונים על ידי האפיפיור (היום מסיבה פרסונלית ולא גאוגרפית).

כהן (כומר): איש דת שהוענק לו סקרמנט הסמכה המכהן בקהילה מקומית קטנה המכונה פרוכיה. לכהן יש סמכויות סקרמנטליות מוגבלות. הוא מוסמך לנהל מיסה ולשמוע וידויים, אך אינו רשאי לסמוך לכהונה ולהעניק את סקרמנט האישוש. הכהן הוא האיש שבא במגע הישיר ביותר בקהילה-משיא את חברי הקהילה, מטביל את ילדיהם, וקובר את מתיהם. בכנסייה הלוטרנית יש קהילת נשים (רק מ-1920) בעיקר כי הם הורידו את מעמד הכוהנים ולא כי העלו את מעמד הנשים. כוהנים בכנסייה הקתולית מהמאה ה-12 אסורים בנישואין. בכנסייה האורתודוכסית מותר עד  היום להינשא וגם בכנסיות הפרוטסטנטיות מותר להם להינשא.

דיאקון: אחראי לסיוע לכהן בטקס המיסה. לא עורכים סקרמנטים בכלל אולם נחשבים לחלק מההירכיה הכנסייתית. בכנסייה הקתולית מחוייבים בפרישות (איסור על קיום מין ונישואין).

**להשלים מהמצגת-אבות הכנסיה עד הסקרמנטים

הסקרמנטים(פרוט במחברת)

בנצרות אין מצוות, יש מספר טקסים דרכם המאמין זוכה לחסד אלוהי או משתתף בקורבנו של ישוע. סקרמנטום= שבועה. "הסימנים הנראים לעין לחסד הבלתי נראה":

  1. טבילה
  2. אישוש
  3. סעודת האדון
  4. חרטה/ וידוי
  5. משיחת כהנים
  6. נישואין
  7. משיחה אחרונה

שתפו פוסט זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים

כדאי לדעת

איך למצוא ביטוח נסיעות לחול?

מתכננים את הטיול הקרוב שלכם בחו"ל? ההתרגשות בשיאה, ואתם בוודאי חושבים על כל הפרטים הקטנים. לא בכל יום ייצא לכם

בלוג

חומרי גלם לתעשייה הכבדה

התעשייה הכבדה היא תעשייה שמבוססת על חומרי גלם במשקל כבד כמו פלדה או נירוסטה. התעשייה הכבדה מייצרת במקרים רבים זיהום