ההנהגה ביפן באותה תקופה עוברת בין שני האנשים הבאים:
Katsura Taro ו- Saiongi Kinmochi, הממשלות מתחלפות ביניהם וכנראה שסיונג'י היה יותר דמוקרטי מקצורה כי הוא היה נכון להתחשב יותר בפרלמנט בכל הנוגע לפעילויות מדיניות.
כתוצאה מהצמיחה הכלכלית נוצרת אינפלציה ויש פערים גדולים בין מי שגר בעיר לבין מי שגם בכפרים. הטענה היא שקפיטליסטים תומכים בעשירים ולא בעניים. אנו רואים בין 1901 ל-1912 המון הפגנות כאשר ההפגנה המרכזית מתרחשת בשנת 1918,ף היא נקראת "מלחמת האורז".
Hara Takashi – ראש הממשלה הראשון שנבחר מהפרלמנט. אין לו שום עבר צבאי, הוא עובר לטוקיו. בשנת 1900 הוא מצטרף למפלגה של Hirobumi ונבחר לפרלמנט. בשנת 1914 הוא מחליף את סרונג'י, משנת 1914 הוא זה ששולט בפרלמנט היפני. הוא מתמנה לשר הפנים ובכוחו היה לפטר מושלים מהמחוזות, למנות מושלים מטעמו וזה מה שהוא עשה. כשהוא היה שר הפנים הוא דאג לפטר מחצית מהמושלים ביפן ולמנות אנשים שקרובים אליו.
שיטת ה______ – הוא פיתח שיטה כזו בה חברי פרלמנט לא נבחרים על פי האידיאולוגיה שלהם אלא על פי היכולת שלהם להשיג כספים מהממשל המרכזי. שיטה זו קיימת עד היום.
לאחר שמונה לראש הממשלה הוא הצליח מעל ומעבר – הוא מקים קבינט על טהרת המפלגות, הוא יוצר קואליציה מודרנית ליברלית הראשונה ביפן. הוא ממנה את שר הצי, שר ה_____ ושר ה______. הוא מצליח להחזיר מסיביר את הצבא, מה הצבא עושה שם?
הוא נשלח לשם על מנת לעצור את המהפכה, לסייע ללבנים נגד הבולשביקים. אבל הם נשארים שם לא פחות מ-4 שנים, היה ברור שהם לא יכולים לסייע לצ'כים נגד הבולשביקים אך הם נשארו שם בכל זאת. טאטקאשי מחזיר אותם ליפן.
הוא נוקט בגישה פרגמאטית כלפי קוריאה, הממשלה שלו היא ארוכה ויציבה ומחזיקה מעמד 4 שנים עד להירצחו בנובמבר 1921. הוא נרצח על ידי מתנקש לאומני יפני מהאוגדה הימנית קיצונית שמחה על סקנדלים ושחיתויות פוליטיות. האגודות הלאומניות ביפן הן קיימות, הן לא מספיק חזקות כדי להפיל את הממשלה אך הן נוקטות בטקטיקה של רציחות פוליטיות בדיוק כמו בתקופת הבקומצו.
הוא לא ראש הממשלה היחיד שנרצח על ידי יפנים, יש את Hirobumi שנרצח על ידי קוריאני אך ישנם שני ראש ממשלה נוסף שנרצח על ידי יפני.
אדם חשוב נוסף בדמוקרטיה של טאישיו הוא ראש הממשלה הדמוקרטי ביותר – Kato Takaki/Komei. הוא רצה לאמץ כמה שיותר נוהגים או מוסדות מהדמוקרטיה הבריטית בתוך יפן והוא דאג להעביר מספר רפורמות דמוקרטיות חשובות. מבחינת קשרים פוליטיים הוא היה נשיא של מפלגה ולא פחות חשוב, הוא נישא לביתו של Iwasaki Yataro (הסמוראי מטוסה שייסד את מיצובישי, אחד הטייקונים הגדולים ביפן). הוא ביסס את ממשלתו על שתי המפלגות הגדולות בפרלמנט שנתנו לו בסיס איתן להעברת רפורמות. הרפורמות:
- הגדלת זכות הבחירה לגברים – בעלי זכות הבחירה בשנת 1919 גדל ממיליון אחד ל-3 מיליון אבל בשנת 1925 קטו קומיי מעביר חוק שמעניק זכות בחירה לכולם (לכל הבוגרים הגברים ביפן). מדובר על 14 מיליון איש מתוך אוכלוסייה של 60 מיליון. מה עם נשים? הן קיבלו זכות בחירה רק לאחר המלחמה אך זה לא דבר חריג, גם בצרפת באותה תקופה לא הייתה לנשים זכות בחירה).
- צמצום כוחו של הבית עליון – הבית התחתון הוא בית נבחר והבית העליון הוא בית ממונה כאשר אחת המטרות של הבית העליון הייתה לבלום מגמות ליברליות מדי בבית התחתון לכן נבחרו לשם שמרנים. הוא מחליט לצמצם את כוח הבית העליון על ידי מינוי של חברי פרלמנט מקרב האקדמיה והפוליטיקאים לשעבר. זאת הוא עושה על חשבון מושבים השמורים לאצולה.
- בלימת האינפלציה על ידי קיצוץ במשרות ציבוריות – הוא מקצץ 20 אלף משרות, היה לו את הכוח הפוליטי לעשות זאת.
- קיצוץ בתקציב הצבא מ-40% ל-30% מהתקציב תוך פירוק 4 אגודות – הוא מצליח לעשות מה שמעט מאוד ראשי ממשלה מצליחים לעשות, הוא מפרק לא פחות מ-4 אוגדות. הוא מצליח להרגיז מאוד את אנשי הצבא אך מדובר בהישג אדיר.
- חוקים סוציאליים בתחום יחסי העבודה – כולל חוק ביטוח בריאות לפועלים בתעשייה, כאן מדובר בשיא הדמוקרטיזציה.
ההתפתחויות הפוליטיות בתקופה זו היו עצומות אמנם דמוקרטיה זה לא דבר שקורה רק במוסדות הפוליטיות אלא שפעילויות דמוקרטיות התרחשו גם מחוץ לפרלמנט וזה לא פחות חשוב. ההיסטוריון שטבע את המושג הדמוקרטיה של טאישיו מראה שיש התארגנויות דמוקרטיות גם בחברה, רובן היו על בסיס מקומי אך חלקן גם התפשטו להתארגנויות אזוריות.
