הקהל האתונאי

הקהל האתונאי, בשעה שצפה במחזה "הפרסים", נמצא באותו מצב של שגשוג שבו הפרסים היו בתחילת הטרגדיה. לכן, הטרגדיה אמורה ללמד את האתונאים משהו הפוטנציאל של עתידם. יש להדגיש כי המחזה הוא לא אנטי-אימפריאליסטי, אבל כן מעלה את שאלת הגבולות, יש גם דבר כזה "יותר מידי אימפריה". המסר הטרגי הוא שאי אפשר לדעת מראש איפה עובר הגבול, והעובדה שהגבול נחצה מתגלה רק לאחר שהדבר כבר התרחש. יש אפילו מקרים שבהם הערכים מכוונים למעבר הגבול, אבל זה בכל זאת יותר פוטנציאל בעייתי.

מחזהו של אייסכילוס ייחודי, טרגדיות על אירועים בני הזמן היו מאוד נדירות. ייתכן שאייסיכלוס בחר דווקא באירוע קרוב כדי להמחיש את המסר החינוכי שלו.

רקע היסטורי –

אייסכילוס עצמו נלחם בקרבות בין הפרסים ליוונים (בקרב מרתון), וגם הצופים היו מעורבים באופן אישי במלחמה. בקרב מרתון, בעת מלכות דריווש, הפסידו הפרסים. עשר שנים אחר כך, קסרקסס יוצא למלחמה ביוונים, ולמרות היתרון הגדול שהיה לפרסים מבחינת עצמתם הצבאית, היוונים שוב ניצחו (קרב סאלאמיס). לאחר מכן, לא היה עוד איום פרסי על יוון. המלחמה עם הפרסים היא אירוע מכונן בזהות העצמית האתונאית – כך בעצם הפכה אתונה לאימפריה, אחרי שטענה כי בזכותה ניצלה יוון כולה, וניצלה את ההצלחה כדי לעשוק את ערי המדינה האחרות.

הפרסים כטרגדיה של היבריס –

היבריס – מצב שבו האדם לא מכיר בגבול שבין האדם לבין האלים.

"הפרסים" היא טרגדיית היבריס מובהקת. המחזה מדגיש שהפרסים חטאו בגאווה למול האלים, ועל כן האלים עמדו לצד היוונים. זה מאפשר לאתונאים לשמור על אידיאל האימפריה והתרחבות הגבולות, ולהציג את הפרסים כמי שניסו לממש את האידיאל הזה באופן שגוי.

ביטויים להיבריס במחזה –

  • בניית הגשר מעל ההלספונט (שהיה אמור לחבר את אסיה ואירופה). התפיסה היוונית היתה שיש לכבד את הגבול שקבע הים, ובניית הגשר מהווה פגיעה בפוסידון אל הים (משמעות הגשר היא "עקיפה" של פוסידון).
  • כשהפרסים הגיעו ליוון הם חיללו ובזזו את המקומות הקדושים. התפיסה של היוונים היתה שהאל נמצא פיזית במקדש, ולכן פגיעה במקדש משמעותה פגיעה באלים.
  • יהירותו של קסרקסס ושאיפות ההתפשטות שלו. תאוות ההתפשטות במקרה הזה לא פוגעת באלים באופן ישיר, אבל באופן עקיף, כשאדם רוצה "יותר מידי" הוא למעשה חורג מהגבול שהאלים קבעו לו (יש רעיון לפיו עצם ההצלחה או הכישלון הוא הוכחה לכך שהאלים תומכים או לא תומכים בשאיפות ההתפשטות).

השיעור המרכזי שאייסיכלוס מנסה להעביר הוא שההצלחה היא זו שמולידה את ההיבריס.

הפרסים בתור "האחר" –

ברוב הטרגדיות יש מוטיב של "אני" מול "אחר", לכן רובן לא מתרחשות באתונה, אלא בתביי או במקומות אחרים. דרך נוספת להציג על הבמה "אחר" היתה שימוש בדמויות של נשים.

במחזה, הזהות היוונית מבוססת כ"אני" מול "האחר" הפרסי. הפרסים מוצגים כעיוות של האתונאיות הטובה –

  • הפרסים מכונים ברברים לאורך כל המחזה (הם קוראים כך לעצמם…). ברברי הוא מי שהשפה שלו נשמעת ליווני כ"ברברבר…". הברברי הוא "האחר האולטימטיבי" כי אי אפשר להבין את השפה שלו.
  • העולם הפרסי משוייך למזרח. המזרח מאופיין כמנוון, רקוב, נשי, חומרני, מקום של בזבוז רב.
  • השלטון המלוכני הפרסי כאנטי-תיזה לדמוקרטיה האתונאית (יש אמירה לפיה יש לתושבי שושן נחמה מסוימת, בכך שלפחות כעת הם לא צריכים לסור למרותו של שליט רודן).

האישה כ"אחר" – לפי התפיסה האתונאית, מקום האישה הוא בבית, ו"האישה המהוללת ביותר היא האישה שלא יודעים על קיומה". כשאישה נמצאת בחוץ זה יוצר פוטנציאל לסכנה. עצם העובדה שרואים אישה על הבמה מעידה שמשהו לא בסדר. היעדרו של הגבר יוצר משבר עבור האישה – שנאלצת לתפקד במקום שאינו טבעי עבורה. ככלל, ראשית המשבר במחזה הוא ב"ואקום" שנוצר עקב היעדרם של הגברים. כחלק מעיצובם כ"אחר", הפרסים מוצגים שוב ושוב כנשיים. למשל, עולם הדימויים של המחזה רווי בדימויים נשיים, או דימויים שקשורים בעולם ללא גברים. החצר מתוארת כחסרת גברים, אסיה חסרת גברים, הדמות שנמצאת על הבמה למשך הזמן הרב ביותר היא המלכה הפרסית.

ה"היעדר הטראגי" –

מתוך ההגדרה של האחר כשלילה של "האני", נוצר סוג של "מינוס", היעדר. היעדר זה נוצר עקב ההיבריס הפרסי, ש"הזיז" את כל הגברים מפרס שנותרה בחסר. חציית הגבול מאסיה לאירופה מרוקנת את אסיה מגברים ויוצרת באסיה חלל. כשהריק הזה מתמלא מחדש, הוא מתמלא בדבר שלילי –

  • אשפת החיצים של כסרכסס – בתחילה מתוארת כריקה, ולאחר מכן כמלאה במוות.
  • לאחר שפרס מתרוקנת מגברים, מיטות הנישואין מתמלאות בדמעות של נשים – סימן חלול וריק שמבטא את המחסור של הגבר.
  • המחזה רווי בצלילים של אָ ו-איי. אלה צלילים נפוצים בשפה הפרסית. אָ – מבטאת את השלילה (א-טונאלי), איי – את זעקת הכאב. מכיוון שהטרגדיה היתה יצירה מושרת, קריאות ה-אָ וה-איי מהדהדות וחוזרות.
שתפו פוסט זה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים
העצמת העצמאות: התפתחות טכנולוגיות מסייעות לנכים

בעידן שבו התקדמויות טכנולוגיות מעצבות מחדש כל היבט בחיים האנושיים, התפקיד של טכנולוגיות מסייעות בולט כמשואה של תקווה והעצמה לאנשים עם מוגבלויות. מאמר זה צולל אל תוך העולם המהפכני של כלים מיוחדים אלו, שנועדו לשפר את איכות החיים, העצמאות והאינטגרציה החברתית של אנשים עם מוגבלויות.

אנגלית עסקית
כדאי לדעת
הרם את התקשורת העסקית שלך: קורס מקוון באנגלית לאנשי הייטק

כאיש הייטק, תקשורת אפקטיבית באנגלית חיונית להצלחה בעולם העסקים הגלובלי. קורס האנגלית המקוון שלנו תוכנן במיוחד כדי לעזור לך לשפר את האנגלית המדוברת שלך למטרות עסקיות. תלמד כיצד לתקשר בביטחון ובמקצועיות בפגישות, מצגות ומשא ומתן.