מסתבר שהפרלמנט היפני שהתנגד למיסים ולמהלכי הממשלה נרתמם למלחמה ותומך בשלטונות, הם מיקשה אחת. לאחר מסע גישושים ארוך היפנים דורשים שמי שינהל את המשא ומתן הוא אדון Li, אותו סיני שקיבל שוחד מהממשלה היפנית. חוזה השלום נחתם ב-Shimonoseki, זהו חוזה משפיל לסינים. סין מעבירה לידי יפן את חצי האי ליאודונג, את האי טייוואן ואת איי הפסקאדורס שעל יד יפן. בנוסף סין תשלם ליפן פיצויים בסך שך 200 מיליון מטבעות כסף סינים (כ-180 מיליון דולר) במשך 7 שנים. יפן תחזיק בנמל וייהאיויי עד שסכם הפיצויים ייפרע. דבר נוסף הוא שסין תעניק ליפן את כל זכויות היתר שמהם נהנות מדינות המערב בסין כולל הזכות לאקסטריטוריאליות. מדובר בהישגים יפנים אדירים שדוחקים את סין החוצה ומראים את עוצמתה של יפן. מבחינת סין מדובר בהסכם הבינ"ל הגרוע ביותר שהיא חתמה עליו במאה ה-19, אולם היפנים לא נהנים מכל פירות הניצחון וכבר תוך שבוע לאחר החתימה על ההסכם רוסיה, גרמניה וצרפת שנחרדות מההישגים היפנים תובעות מיפן להחזיר את חצי האי ליאודונג למען השלום במזרח הרחוק, זאת אומרת שהן מאיימות על יפן במלחמה. היפנים בודקים עם בריטניה האם היא תירתם לצידם בזמן מלחמה אך בריטניה לא מתחייבת.
לאחר ההתערבות המשולשת ליפן לא נותר אלא לבלוע את הגלולה המרה ולהחזיר את חצי האי ליאודונג כולל מבצר מאוד חשוב על עוצמה אסטרטגית אדירה ובלשונו הקיסר: "לסבול את מה שקשה לסבול ולשאת את מה שקשה לשאת". ההתערבות המשולשת גרמה לזעם רב ביפן והציתה תחושות לאומניות חזקות.
אז החלו דאגות חדשות – כיצד לשמור על ההישגים שיפן השיגה? (הם משיגים מההתערבות המשולשת עלייה בסכום הפיצויים שסין צריכות לשלם ובעקבות זאת תקציב הצבא גדל). יפן מגרשת את סין מקוריאה ויפן בצורה ברורה עוברת מסטאטוס של נטרף פוטנציאלי למצב של טורף, זו מדינה שמוכנה להשתמש בכוחה על מנת לכבוש שטחים חדשים.
דיברנו על האסרטיביות הזאת ביפן משתי בחינות:
- תפיסת ביטחון חדשה, הקווים (הריבונות והאינטרס)
- המלחמה נגד סין על עצמאותה של קוריאה.
מיד לאחר המלחמה עם סין ולמרות ההתערבות המשולשת שמכריחה את יפן להחזיר את חצי האי ליאוטונג גם יפן מתחילה להיות שחקן מרכזי במשחק האימפריאלי העולמי. היא עוברת מסטאטוס של נטרף לסטאטוס של טורף.
יפן הייתה נכונה להשתמש בעוצמתה הצבאית על מנת לזכות בזכויות מועדפות ביבשת אסיה. אם מסתכלים על ההתפשטות האימפיריאלית באסיה אנו רואים שעמדו בפני יפן שתי אפםשרויות כיבוש:
- להתקדם לכיוון מנצ'וריה של היום, לכיוון צפון יפן אבל זה יכול להביא אותה לקונפליקט עם רוסיה וגרמניה שמתחילה להתעניין גם היא באזור.
- להתעניין בפרויקטים הדרומיים- הבעיה היא שזה יכול להביא אותה לקונפליקטים עם צרפת.
אנו רואים שיפן לא מחליטה, יש כאלו שדוחפים יותר לכיוון דרום וכאלו שדוחפים יותר לכיוון צפון. יפן מגיעה לברית האנגלו-יפנית בו היא כורתת ברית עם בריטניה וזה אומר שהיא מפנה את המאמצים שלה יותר דרומה.
ברור היה למנהיגי יפן שלקוריאה יש חשיבות עליונה וחשוב שקוריאה תישמר עצמאית, בשלב זה יפן לא מעוניינת לכבוש את קוריאה אבל היא רוצה לוודא שאף אחד גם לא ישלוט בה. קוריאה עצמאית לכל הפחות, היא בחזקת "יהרג ובל יעבור" עבור ההנהגה היפנית באותה תקופה אבל זה מסוכן שקוריאה תיפול לידיה של רוסיה. ההתכתשות הביאה למלחמה בין רוסיה ליפן אבל ניתן לחלק את מסלול ההתנגשות ל-3 קטגוריות אפשריות:
- התפשטות טריטוריאלית של שתי המדינות – רוסיה לכיוון דרום מזרח ויפן לכיוון צפון מערב, שתי מדינות חזקות המתפשטות לאותו אזור.
- תוצאות מלחמת סין יפן ומיזם הרכבת הטרנס סיבירית – אלו היוו זרזים להתנגשות זאת.
- משברים דיפלומטיים קטנים – ניסיונות להגיע להסכמה בין יפן לרוסיה שהסתיימו ללא הצלחה.
מרד הבוקסרים – במהלך המרד, בקיץ 1900 המורדים מפעילים מצור על רוב הקונסוליות בבייג'ין ובמהלכו הם רוצחים מאות זרים. זהו מרד אנטי מערבי ואנטי נוצרי אבל גם כמה נציגים יפנים נפגעים ודיפלומט יפני אחד נרצח במהלך מרד זה. הכוח היפני מגיע ומשחרר את כל הקונסוליות הזרות.
יפן משתפת פעולה עם מעצמות המערב בהענשה של סין והיא גם לוקחת לעצמה את הפירות, היא רואה את עצמה כחברה מקובלת במעצמות המערביות נגד שכנותיה האסייתיות.
בעקבות המאורעות נחתם הסכם פרוטוקול הבוקסרים בו הסינים נאלצו לשלם פיצויים.
בזמן מרד הבוקסרים כחלק מהספיחים שלו נרצחים כמה עובדי רכבת רוסים וגם נהרסים חלקים מהמסילה שהרוסים בונים. רוסיה רואה בזה הזדמנות ומשגרת כוח צבאי גדול בתואנה לשמירת מסילות הרכבת, כמובן שמדובר באמתלה, הרוסים רוצים פשוט להגביר את השפעתם. גם אחרי שהמרד מדוכא לחלוטין וגם אחרי שסין מסכימה לפצות את המדינות הנפגעות כולל רוסיה, רוסיה עדיין ממשיכה לשלוח חיילים לאזור.
