לימודי הלאום

הרפורמות הללו לא צלחו:

ראשית  הייתה התנגדות פנימית בתוך הבאקופו מתוך אידיאולוגיה (סכנה של ערבוב בין המעמדות), שנית הסוחרים ובעלי מלאכה לא ששו לשתף פעולה עם הרפורמות. שלישית, לרפורמות הללו נלוו רפורמות יותר ספציפיות להנים שכן צלחו.

אם מסתכלים על המצב הכלכלי באדו ברמת המאקרו –אין ספק היו בעיות רציניות והרפורמות לא הצליחו להדביק את האתגרים הכלכליים שעמדו בפני השלטון.

אתגר שני – התסיסה החברתית:

האתגרים הכלכליים יצרו אתגרים חברתיים מצד האיכרים – היחס אליהם היה כמכונות מייצרות מזון. יחס אליהם היה פוגע ומשפיל, כשיש קשיים כלכליים אז הסמוראים לוחצים על האיכרים לייצר יותר ויותר ולכן בתקופות קשות החקלאים עבדו קשה יותר.

בנוסף, בתוך הכפרים החל תהליך מסוכן – השתלטות איטית של איכרים עשירים על קרקעות. לכל משפחה הייתה חלקה משלה וחקלאי מסוים נקלע לקשיים אז הוא מוכר חלק מאדמתו לאיכר אחר שיכול לקנות ממנו, כך נוצרה תופעה של אריסות.  זה היווה פוטנציאל למרד ותסיסה חברתית. התוצאה של התסיסה החברתית הייתה מרידות של איכרים בכל רחבי יפן, למזלו של השוגון המרידות הללו היו מקומיות ולא התפשטו מעבר לאזור המסוים. ככל שהשנים עוברות יש יותר מרידות של איכרים, המרידות הללו דוכאו באכזריות בד"כ גם אם היה מדובר בעצומה מוצדקת – גם אם הייתה הקלה במיסים עדיין רצחו את ראשי המחאה.

ביטוי אחר של סבל החקלאים היה בהופעה של כתות אקלקטיות – לא כל האיכרים בעת צרה רצו להילחם אלא בהרבה מקרים הם פנו אל הדת, לא הבודהיסטית שהייתה חלק מהשלטון אלא אל כתות חדשות שמובלות על ידי מנהיג או מנהיגה (מנהיגה הייתה בהרבה פעמים) מקומיים.

Shinkoshukyo – כתות חדשות. היום יש אלפי כתות כאלה ברחבי יפן (3000). הכתות הללו הן ביטוי לסבל של האיכרים. הכתות הללו לא היוו סכנה לשלטון לאור העובדה שהיו מקומיות ולכן היה קל לעצור אותן.

אתגר שלישי –  האתגר האידיאולוגי:

האידיאולוגיה השלטת של הבאקופו הייה ניאו-קונפוציאנית שהדגישה את החשיבות של הסדר הטבעי, לכל דבר בעולם יש סדר טבעי ויש לנהוג על פיו. ביפן היה מדובר בציות מוחלט לשלטון, פקידי השלטון היו אמורים לשמש דוגמא ולוודא שהאנשים פועלים על פי ההוראות שלהם כאשר החוקים לא היו ברורים.

שליטי טוקוגאווה חשבו שלא מספיק בלגרום לאנשים לקבל את מרות השלטון אלא יש גם לשכנע אותם שהם עושים את הדבר הנכון, שיעשו את הדברים מתוך אמתלה אידיאולוגית שאומרת שיש סדר בעולם ויש לנהוג על פיו.

התקיים עידוד פורמאלי ולעיתים כפוי מצד הבאקופו לקיים את הסדר הטבעי. אנו רואים בתקופת אדו מתפתחות אסכולות שחותרות תחת הסמכות השלטונית – אמרו  שניתן לקיים את המשטר על פי בסיס אידיאולוגי שונה.

אסכולות חשובות:

Kokugaku – לימודי הלאום.

מדובר בקבוצה של מלומדים שרצו ליצור אסכולה אידיאולוגיית חדשה שתהיה מבוססת על מקורות יפנים טהורים במקום היסודות הקונפוציאניים. זאת אומרת שהידע היפני, כולל הידע השלטוני מאותה תקופה, מגיע מסין אבל הם חשבו שאין להם מה לרעות בשדות זרים אלא שיש להם מקורות ידע משלהם, יש לחפש את הידע השלטוני מתוך המקורות הפנימיים של יפן, אין מה ללמוד מזרים מה ללמוד. מהם המקורות היפניים הטהורים? המיתולוגיה היפנית (Kojiki) – מדובר בסיפורי המיתולוגיה שעוסקים בבריאה היפנית מהמאה ה-8. הדת היפנית המקורית היא שינטו – דרך האלים, התפיסה הייתה ללמוד מהשינטו ולא מהבודהיזם שהוא משהו חדש. בנוסף דבר יפני שהוא רק של היפנים הוא הקיסר (Tenno). לדעתם יש משהו מיוחד וייחודי בהיסטוריה היפנית והתרבות היפנית ויש לבסס את החיים הציבוריים והמשפט על המקורות היפניים ולא על מקורות חיצוניים. היפניים הם משהו ייחודי ורק הם יכולים להבין דברים מסוימים בתרבות שלהם ולכן יש להשתמש במקורות שלהם, זרים לא יכולים להבין את המקורות היפניים. המיתולוגיה הרשמית היא לא יפנית ולכן לא צריך אותה, יש להשתמש במיתולוגיה היפנית. ליפנים יש נאמנות מיוחדת לקיסר, נאמנות טבעית שיש להשתמש בה במערכת השלטונית- תפיסה שונה משל השוגון שלא רצה לתת לקיסר חלק בפוליטיקה.