מדיניות חוץ בתחילתה של מייג'י ופתיחתה של קוריאה

בנוסף אנו רואים התגברות של תיאוריות, כדוגמת Nihinjinron – יש משהו בלב היפני שרק היפנים יכולים להבין, יש רגישות יפנית שמי שלא יפני לא יכול להבין אותה. התיאוריות הללו מתחזקות עד לכדי אופן מגוחך. מתפתחות תיאוריות שאומרת שליפנים יש יכולות גופניות שאין לבני אדם אחרים, שיש להם צד כלשהו במוח שעובד בעוד שאצל המערבים הוא לא וכו'.

התפיסות הללו מגיעות לשיא בתקופת מייג'י.

 

בנוסף כל מדינה זקוקה להמנון וכך גם יפן. הסיפור של ההמנון – קרה במקרה. איש צבא זר שהובא ליפן שאל את היפנים איך הם מנגנים בטקסים צבאיים? אמרו לו שאין תזמורת והוא התפלא. הוא שאל אותם ואיזה המנון אתם שרים והם ענו לו שאין להם המנון, הוא נורא התפלא ולכן היפנים החליטו להמציא המנון.

הפרשנות – סוג של שירה שהייתה קיימת ביפן לפני כן אבל הפרשנות שלה אף פעם לא הייתה לאומית או לאומנית.

"תשכון מלכותך לעולמי עד,

עד שחלוקי הנחל יהפכו לסלעים עוטי טחב".

בתקופת המלחמה ההמנון הזה היה מקושר עם הלאומנות היפנית ולכן עד היום יש מורים שמתנגדים להשמיע את ההמנון היפני בטקסים רשמיים בבתי הספר.

 

השלטונות היפנים פיתחו את תחושת הלאומיות דרך החינוך ובניית מיתוסים לאומיים. המטרה הייתה לתת לעם תחושה של לאומיות על מנת שיוכל להתמודד עם השינויים המדיניים הגדולים שהתרחשו. ההזדהות עם ההאן הייתה חזקה יותר מהזהות הלאומית אבל בהדרגה הלאומיות הזאת השתרשה יותר ויותר והגיעה לביטויים קיצוניים בתקופת המלחמה.

 

וכעת נתחיל נושא חדש…

 

מדיניות חוץ בתחילתה של מייג'י ופתיחתה של קוריאה:

עד כה דנו בשינויים הפנימיים בתוך יפן בתקופת מייג'י, כעת נדון במדיניות החוץ.

אנו יודעים שיפן נאלצה בעל כורחה להיפתח למערב ולחתום על הסכמים לא שוויוניים איתו. הדרך של יפן להתמודד עם המערב הייתה לנקוט במשנה זהירות, לא לנקוט בפרובוקציות מסוכנות ולא לתת פתח למערב להדק את אחיזתו על יפן. לכן הם החליטו גם לא לקחת הלוואות, ההנהגה הייתה זקוקה לתקופה של שקט על מנת לבסס את השליטה בתוך יפן ועל מנת לנהל את הרפורמות.

בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-19, בד בבד עם התחזקותה הצבאית והכלכלית ביפן, יפן מתחילה לנצל את כוחה בעולם המערבי. יפן עוברת שינוי – חלק מהמנהיגות מחליטה שהגיע הזמן ליזום פעולות גם בזירה הבינ"ל. היעד הראשון – ביטול החוזים הבלתי שווים, אמרנו כבר שמשלחת Iwakura לא הצליחה לעשות זאת. בנוסף היה דיון לגבי באיזו מדיניות חוץ יפן צריכה לנקוט. היו אנשים שאמרו שיפן היא כבר מדינה חזקה והגיע הזמן להשתמש בשריריה בזירה הבינ"ל.

Saigo Takamori – טען שהצבא צריך להיות על טהרת הסמוראים אך הוא הפסיד בקרב זה מול המתנגדים לתפיסה זו. הוא היה מההאן המרכזי, סצומה. הוא הסתמן כמנהיגם של הממורמרים בהאן של סצומה, ההאם שכלל בתוכו את כמות הסמוראים הגדולה ביותר.

חוק הברזל של האליגרכיה – חוק במדעי החברה שנקבע בשנת 1910. חוק שזה אומר שמתי שיש קבוצה של אוליגרכים ששולטת ונראה שלדמוקרטיה אין סיכוי והעם לא מקבל ביטוי בזירה הציבורית אז אין מה לדאוג, סופם של האולגרכים הללו הוא להתקוטט. זה מה שקרה ביפן  – האוליגרכים ששלטו לאחר הרסטורציה לקו בהמון חילוקי דעות שתחילה התנקזו כלפי פנים אך לאחר מכן הוא החלו להתקוטט בניהם.

ההתקוטטות הראשונה – בזמן שמשלחת איווקורה הייתה בחו"ל החלה לפרוץ מחלוקת, טקמורי טען שיש לפלוש לקוריאה על מנת לפתוח אותה למסחר עם יפנים, זאת לאור הסירוב של הקוריאנים לכונן סדר חדש ולהפסיק את השיטה הווסאלית כלפי סין. משרד החוץ היפני המליץ להעניש את קוריאה וזה נתפס עלבון ליפן, על כן טקמורי דרש להעניש את קוריאה. הוא דרש "הכנעה על ידי כיבוש" של קוריאה (Seikanron). טקמורי עמד בראש התומכים לפעולה צבאית ובנוסף יש לכבוש את טייוואן של היום ואת העיר סחלין (זה קורה עוד לפני ההסכם עם רוסיה).

ההחלטה מתקבלת והקיסר אף "אישר" לפלוש לטייוואן. משלחת איווקורה נחרדת מהתכנית כשהיא חוזרת כי זה יכול להמיט חורבן על יפן והיא מצליחה לבטל אותה. היא תומכת בענישה של קוריאה אך לא עכשיו, יפן עדיין לא מספיק חמושה ומוכנה להיכנס לזירה הבינ"ל. הנימוקים של המשלחת הם לא מוסריים אלא נטו מתוך תפיסה של תועלת – יפן עדיין לא מוכנה לעשות את זה.

 

Yamagata Aritomo – מתחיל להסתמן כאחד מהאנשים החשובים ביותר במיוחד במדיניות החוץ והביטחון של יפן, הוא אבי הצבא היפני המודרני. הוא כותב מכתב לטקמורי שאומר שהצבא עדיין לא מוכן להרחיב את סמכותה של יפן אל מחוץ למדינה ולתוך סין (אם מתקיפים את קוריאה בעצם יפן נלחמת גם עם סין).

המשלחת טוענת שמהלך של מלחמה עם קוריאה זה בעצם מהלך של מלחמה עם סין, מלחמה שיפן עדיין לא מוכנה לה.

טקמורי פורש להאן של סצומה ממורמר וכועס, על מנת להפיח את רוחם של אלו שתמכו בתקיפה המתנגדים מסכימים להפגין את שרירי יפן. הם שולחים אנשים לפורמוזה על מנת להעניש את הילידים על מקרה היסטורי מיושן שקרה בו ילידים מאי זה תקפו דייגים. היפנים לא ישר מענישים את הילידים שגם כך היה קשה למצוא אותם בתוך כל האי הזה, הם פשוט דורשים פיצויים מממשלת סין על מה שקרה בעבר. סין לא הכירה באוקינאווה כחלק מיפן ולכן היא אומרת שליפן אין זכות לדרוש פיצויים בשמם כי הדייגים הללו לא היו יפנים. בנוסף האזור אמנם שייך לסין אבל התושבים שם אינם סינים אלא ברברים ולכן סין טוענת שהיא לא אחראית למעשיהם.

שתפו פוסט זה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים
העצמת העצמאות: התפתחות טכנולוגיות מסייעות לנכים

בעידן שבו התקדמויות טכנולוגיות מעצבות מחדש כל היבט בחיים האנושיים, התפקיד של טכנולוגיות מסייעות בולט כמשואה של תקווה והעצמה לאנשים עם מוגבלויות. מאמר זה צולל אל תוך העולם המהפכני של כלים מיוחדים אלו, שנועדו לשפר את איכות החיים, העצמאות והאינטגרציה החברתית של אנשים עם מוגבלויות.

אנגלית עסקית
כדאי לדעת
הרם את התקשורת העסקית שלך: קורס מקוון באנגלית לאנשי הייטק

כאיש הייטק, תקשורת אפקטיבית באנגלית חיונית להצלחה בעולם העסקים הגלובלי. קורס האנגלית המקוון שלנו תוכנן במיוחד כדי לעזור לך לשפר את האנגלית המדוברת שלך למטרות עסקיות. תלמד כיצד לתקשר בביטחון ובמקצועיות בפגישות, מצגות ומשא ומתן.