מתי למעשה החל האימפריאליזם היפני?

המדינה ממנה יפן חוששת בתקופה זו יותר מכל היא רוסיה. ההתגבשות של הגישה הצבאית הזאת לא באה רק מתוך יפן אלא על ידי יועצים ומומחים מחו"ל. אדם שהייתה לו השפעה על התפיסה הבטחונית של יפן- Jakob Meckel, הוא השפיע על דעתם של אנשי צבא בכירים רבים כולל שרים והוא היה אובססיבי לגבי קוריאה, הוא אמר ליפנים בצורה חד משמעית שהאיום הגדול ביותר עבור יפן מגיע מקוריאה, על מנת לחזק את יפן יש למנוע ממעצמה שלישית לשלוט בקוריאה, יפן היא זו שצריכה לשלוט ולאחוז בקוריאה, הוא קרא לקוריאה "פגיון בלבה של יפן" – המדינה שתשלוט בקוריאה תדקור את יפן עם פגיון בליבה.

בשנת 1890 יאמאגאטה אריטומו בנאום לפני הפרלמנט מגדיר מדיניות ביטחון שתשרת או תטווה את דרכה של יפן בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. הוא טוען ששימור המדינה תלוי קודם כל ב"קו הריבונות" ועל "קו האינטרס".  לא ברור היכן עוברים הקווים הללו אבל ברור שקו הריבונות עובר קודם בתוך יפן, קו האינטרס כולל בתוכו גם את קוריאה באיי פורמוזה.

התפיסה היא יפן כמדינה מודרנית חזקה צריכה לזכות בזכויות עדיפות ביבשת האסייתית. יפן פתחה את קוריאה וכפתה עליה חוזים בלתי שווים, בשנים הראשונות התלות הכלכלית בין המדינות הולכת וגוברת, יפן הופכת להיות הקונה והרוכשת הגדולה ביותר של הייצוא הקוריאני, בנוסף אנו רואים שהרבה מהייבוא לקוריאה מגיע דווקא מיפן. יפן משמשת גם כתחנת מעבר – מוצרים שמגיעים מחוץ לשתי המדינות הללו עובר ביפן. יפן עדיין לא שולטת בקוריאה אלא הקוריאנים הם סוג של נתינים של יפן.

אנו רואים שהלך הרוח ביפן הוא שיש להגביר את הנוכחות היפנית בקוריאה. דוגמא לשני אנשים:

Fukuzawa Yukichi ו-Tarui Tockichi –שניהם תומכים בהגברת הנוכחות היפנית בקוריאה אך טרוי רואה ביפן מדינה חזקה ולכן היא אמורה לכפות את מרותה על עמים אחרים, אלו הצדקות לאומניות רגילות. לעומתו פוקוזאווה מתנגד לשלטון יפני בקוריאה מכיוון שמדינה מודרנית ומאוחדת לא צריכה להתאחד עם מדינה מפגרת, הוא כן תומך בסטודנטים קוריאנים שהולכים ללמוד אצלו, הרעיון הוא שיפן יכולה לשמש כמודל למודרניזציה עבור עמי אסיה, לא שיפן תעשה את התהליך הזה בעצמה בכל המדינות.

היום נמשיך לדבר על מדיניות החוץ של יפן, נדבר על יפן בזירה האזורית ולא על התהליכים הפנימיים בתוך יפן. נדבר על "הפגנת השרירים" של יפן בזירה האזורית.

סוף הסיפור הוא שיפן הופכת למדינה אימפריאלית שמטילה את חיתתה על אסייתים רבים והיא הופכת בשלב מסוים לאימפריה האזורית הגדולה ביותר, היא תפלוש למנצ'וריה, לסין, הוא תתקוף את ארה"ב בפרל הארבור וכו'.

השאלה אליה נתייחס ושתלווה אותנו בשיעורים הבאים היא מתי למעשה החל האימפריאליזם היפני? האם ניתן להבין את האימפריאליזם היפני או לזהות את תחילתו כבר בסוף המאה ה-19? האם הוא התחיל במשלחת העונשין בפרומוזה בשנת 1874? האם הוא התחיל כאשר יפן פולשת לקוריאה ומחייבת אותה לחתום על הסכמים לא שווים? אולי זה התחיל בהתקפה על פרל הארבור?

משחק גישות היסטוריות והיסטוריוגראפיות לגבי האימפריאליזם היפני:

• חלק מהחוקרים טוענים כי יש להבין את האימפריאליזם באסיה בתור חלק מהמשחק האימפריאלי. בתקופה זו היה המשחק האימפריאלי הגדול לא רק באסיה אלא בכל העולם, גם באפריקה. כל המדינות רצו לתפוס לעצמם קולוניות וכך היה גם באסיה. מרבית המדינות או הממלכות באסיה היו נתונים לשליטה קולוניאלית במידה זו או אחרת. ההולנדים למשל שלטו באינדונזיה, הבריטים שלטו בהימלאיה כולל סינגפור, הודו. הצרפתים שלטו על הודו-סין (קמבודיה ולאוס של היום), הרוסים משתלטים על קולוניות בצפון והאמריקאים משתלטים על הפיליפינים וגם מצליחים לכופף את הידיים בסין. למעשה יפן מסתכלת על הקולוניאליזם המערבי והוא משמש עבור יפן גם כקונטקסט לפעולות שלה באסיה וגם כמודל. החוקרים הללו טוענים שיפן לא עשתה משהו שונה ממה שעשה המערב ולכן זה לא מוזר שאנו לא מוצאים טיעונים מוסריים נגד זה, גם לא מצד ליברליים וגם לא מצד הוגים לאומיים או לאומניים ביפן, אף אחד מהם לא יוצא נגד האימפריאליזם היפני. היו ויכוחים לגבי העיתוי, הטקטיקה, הדחיפות, המרחב שמשתלטים עליו אבל לא היו ויכוחים על הלגיטימציה של יפן להשתלט על שטחים אחרים.