האימפריאליזם היפני

צריך לזכור שלמרות קווי הדמיון הללו היו מספר קווי שוני:

אמנם נראה שהדעות הפשיסטיות קיבלו מקום ביפן אך האידיאולוגיה הקיצונית הייתה בעיקר מלמעלה, לא הייתה מפלגה פשיסטית ביפן.

בנוסף אנו רואים המשכיות של מוסדות השלטון, הבירוקרטיה ואנשי הצבא נשארו בתפקידם, אין רצח של אנשי צבא או פוליטיקאים כפי שזה התקיים באיטליה וגרמניה. יש המשכיות של המוסדות ושל האישים. המפלגות המשיכו להתקיים גם בתקופת מלחה"ע השנייה אם כי בצורה מצומצמת יותר. דבר נוסף הוא שאנו לא רואים איש דיקטאטור כמו היטלר או מוסוליני, לא היה מנהיג פשיסטי בולט במקרה היפני.

התבנית הזאת של יפן כמדינה פשיסטית היא תבנית בעייתית ולכן במקרה של יפן צריך לחשוב על דברים אחרים.

האימפריאליזם היפני:

אנו נעזוב את יפן ונתמקד במדינות אסיה ובאימפריאליזם היפני בה. האם יש מודל יפני של אימפריאליזם?

לא, זהו מודל אירופאי. כפי שהם למדו מהמערב הרבה מאוד דברים הם גם למדו מהם את האימפריאליזם. מבין כל מדינות אסיה יפן היא המדינה היחידה שלא השתלטו עליה למעט סיאם שגם לא נשלטה, היא ניצלה מהאימפריאליזם הודות להסכם בין צרפת לבריטים, סיאם היוותה מעין קו גבול בין בריטניה לצרפת בהשתלטות האימפריאליזם.

הקולוניאליזם היפני היה במידה רבה אזורי, הוא לא נתפס כהתיישבות מעבר לים בניגוד לאשר המעצמות האירופאיות. הקולוניאליזם ביפן הוא בעצם התיישבות קרוב לבית, לעומת זאת אירופה שכובשת מדינות שונות באסיה כובשת מדינות שאין להן כל כך רצף טריטוריאלי, המדינות הכבושות רחוקות אחת מהשנייה.

בניגוד לקולוניאליזם המערבי הקולוניאליזם היפני היה הרבה יותר חודרני וגם יותר הרסני ובונה. ז"א שמה שנעיין את המערב זה אינטרסים כלכליים באסיה וכל עוד הם מקבלים את שללם הם לא מתעניינים כל כך בתרבות המקומית. ביפן מדובר באימפריאליזם חודרני הרבה יותר שהזרים מאות אלפי מתיישבים יפנים לתוך המדינות הללו. האימפריאליזם היפני הביא גם להרבה מאוד שינוי בצפון מזרח אסיה, לדוגמא בקוריאה – התעשייה הצפון קוריאנית כיום מבוססת על ההשקעות היפניות.

 

מה ההבדל בין אימפריאליזם לקולוניאליזם?

אימפריאליזם –  נתפס מבחינת הגדרה כשליטה ישירה או עקיפה על מדינות אחרות או עמים אחרים כאשר לא חייב להיות רצף טריטוריאלי בכוח הזרוע בצורה של הסדרים פוליטיים מתוך אינטרסים כלכליים. במקרה היפני נהגו לקרוא לשליטה היפנית באסיה כאימפריאליזם. ההגדרה היפנית לאימפריאליזם היא Teikokushugi ß Shugi  – שיטה, Tei = קיסר ß קיסרות יפנית, אימפריאליזם קיסרי יפני.

קולוניאליזם – יש יותר רצף טריטוריאלי. בקולוניאליזם היפני מדובר במילה אחרת – Shokuminchishugi – שיטה + אדמה + עם/אנשים + שתיל/צמחייה = שיטה של שליטה על העם ועל מדינה אחרת. מדובר פה במימד אתי חשוב – שליטה של עם מסוים על עמים אחרים, כאן המובן האתני הוא יותר חשוב. למשל באימפריה ההונגרית מדובר שליטה פוליטית בקבוצה אחרת. זו שיטה הרבה פחות סובלנית מהאימפריאליזם. זהו מושג שנתפס מאוד שלילי, עם אתני מסוים שמשתלט על עם אתני אחר.

 

במקרה היפני מדובר בשילוב של קולוניאליזם ואימפריאליזם-בקוריאה ומנצ'וריה מדובר בהחלט בקולוניאליזם אבל בדרום מזרח אסיה ב-1942 מדובר באימפריאליזם יותר. יפן צריכה לקבל את חומרי הגלם ולא אכפת לה לא לשנות את התרבות המקומית, כל עוד היא שולטת באזורים הללו ולא המערב לא אכפת לה שהתרבות במדינה זו תישאר כפי שהיא.

בשיעור שעבר עסקנו באימפריאליזם היפני, עד כה עסקנו בתוך יפן עצמה בשנות ה-30 מבחינה כלכלית, פוליטית, רדיקליזציה של העיתונות וגם של הסביבה החברתית בשנה משנות ה-20. כעת אנו נעבור החוצה, נעסוק בשנות ה-30 של יפן אבל לא בתוך יפן עצמה אלא בשינויים הפנימיים ביפן והשפעתם על מדיניות החוץ, על האימפריאליזם. האימפריאליזם אינה תופעה יפנית, גם לא האימפריאליזם האסייתי, גם יפן הייתה נתונה להשתלטות אימפריאלית, מדובר בתופעה מערבית –  המעצמות הגדולות תופסות לעצמן קולוניות, אזורי שליטה. יפן כמעצמה עולה ממשיכה במסלול זה, לא מספיק להיות מדינה חזקה, בינונית וצודקת אלא צריך לשאוף להיות אימפריה.ץ האימפריאליזם היפני לא נתפס כהתפשטות מרוחקת אלא כהתפשטות הקרובה לבית – השתלטות על שטחים שכנים ליפן, הקשר הוא מאוד חזק. יחד עם זאת האימפריאליזם היפני גרם לנזק הגדול ביותר במדינות אסיה, מדובר בקולוניאליזם חודרני ביותר, י]פן ניסתה לבלוע את האזורים הללו לתוכה ולא רק לשלוט בהם.

יש להבחין בין שני מושגים מרכזיים: אימפריאליזם וקולוניאליזם.

קולוניאליזם יפני – המטרה הייתה ליצור קיסרות, שליטה על מספר אזורים ועמים תחת אותו קיסר. אימפריאליזם באופן כללי הוא שליטה של עם אחד על עמים אחרים לשם אינטרסים כלכליים.

קולוניאליזם – שליטה של עם אחד על עמים אחרים תוך ניצול העמים האחרים, זו צורה הרבה יותר חודרנית של שליטה והרבה פחות סובלנית מאשר אימפריאליזם כאשר הבסיס הוא בסיס אתני, פה הבסיס האתני הוא חזק – זו שליטה על עמים ולא סתם על אזורים.

בהקשר היפני המושגים הללו הם נכונים וניתן להשתמש בשניהם – המטרה היא יצירת אימפריה יפנית עם אזורים שהם תחת שליטה ישירה של יפן ומנוצלים על ידי היפנים אבל גם אזורים שנמצאים תחת שליטה עקיפה של יפן, אזורים שיפן לא הכי מתעניינת בהם ואף אוסרת על יפנים להתגורר שם. אנו רואים שיפן צוברת סוגים שונים של שליטה כאשר כל שליטה היא לצרכים שונים.

שתפו פוסט זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים