בהכרעה בסכסוך ירושה בין אחיינו של מנוח לבין מכר טוב של המנוח, הורה בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, על פסילת צוואה מאוחרת של המנוח בשל אי כשירות המנוח לצוות ו"פעלתנות יתר" (כדברי בית המשפט עצמו) של המכר ועל קיומה של צוואה מוקדמת שהותיר אחריו המנוח.
בית המשפט חיווה דעתו על מעורבותו הפסולה, בלשון המעטה, של המכר בעריכת הצוואה המאוחרת של המנוח באופן בו אין הצוואה המאוחרת משקפת את רצונו האחרון האמיתי של המנוח , אשר לא היה כשיר כלל וכלל להבין שעורך צוואה בעת עריכתה (!).
התוכן מאת אתר ירושה צודקת https://www.accordil.co.il/
המנוח נפטר והותיר אחריו שתי צוואות
המנוח נפטר בבית החולים כשהוא בן 92 שנים, כשהוא אלמן ללא ילדים וללא כל קרובי משפחה, למעט אחיין של אשתו המנוחה ומכר קרוב שהיה בקשר הדוק עם המנוח עד מילדות. המנוח הותיר אחריו שתי צוואות:
- צוואה בעדים משנת 2011- לפיה, כל עיזבונו יחולק בין האחיין לבין המכר בחלקים שווים.
- צוואה בעדים משנת 2018- עליה חתם המנוח כשהוא מרותק למיטת חוליו בבית החולים (ומסווג מבחינה רפואי כ"חולה הנוטה למות"), בפניי עוה"ד עורך הצוואה ובפני המטפלת שלו, כאשר לפי הצוואה הזו, כל עיזבון המנוח יועבר בשלמותו למכר.
יצוין, כי באותו מעמד, החתים המכר את המנוח אף על מסמכי העברה ללא תמורה של דירת המנוח לידי המכר, כאשר כשלושה חודשים לאחר מכן, נפטר המנוח.
האחיין טען כי המנוח כלל לא היה כשיר לחתום על הצוואה המאוחרת
המנוח היה במצב רפואי ירוד ולא בכדי סווג כ"חולה הנוטה למות", היה מרותק למיטתו ולכיסא הגלגלים ונטל תרופות אשר בהכרח השפיעו אף על כושרו השכלי והנפשי.
לאור זאת, ברור כי המנוח לא הבין כלל על מה חותם ומה משמעות הצוואה המאוחרת והמכר שידע זאת, ניצל מצב זה לטובתו על מנת להשתלט על כל עיזבונו של המנוח ואף עשה זאת במהירות טרם ילך המנוח לעולמו.
המכר טען כי הצוואה המאוחרת משקפת את רצון המנוח להותיר לו את כל עיזבונו
אמנם המנוח לא היה עצמאי ונזקק לטיפול רפואי וסיעודי דחוף, אבל עדיין הביע רצונו לשנות את צוואתו המוקדמת ולהותיר למכר את כל עיזבונו בשלמות, בייחוד לאור הקשר הקרוב שהיה בין המנוח ובין המכר במשך כ-55 שנים.
הוכרע- הצוואה המאוחרת פסולה!
בית המשפט הטיל על המכר הוצאות משפט בשיעור של 30,000 ₪ (!) לאחר שדחה את כל טענות המכר, נתן צו לקיום הצוואה המוקדמת וקבע כי דין הצוואה המאוחרת להיפסל (בין היתר) מן הטעמים הבאים:
- המנוח לא היה כשיר משפטית לחתום על צוואה- המומחה הרפואי שמונה, קבע בסבירות גבוהה כי, המנוח לא הבין על מה חותם כלל עת הוחתם על ידי המכר ועוה"ד בבהילות ובאופן בו הוחתם.
- המכר היה מעורב באופן פסול בעריכת הצוואה- המכר ניצל את מצבו הרפואי והנפשי של המנוח וביצע את כל הפעולות במהירות הבזק כי ידע שהמנוח עומד למות, כדי להחתימו על צוואה שתנשל את האחיין כליל ובכך, השפיע בצורה בלתי הוגנת על המנוח.
טוב היה עשה המכר לו היה מסתפק במחצית עיזבונו של המנוח ולא מנסה להשתלט על העיזבון כולו בדרכי עורמה שכן, סכסוכי ירושה מעין אלה, אשר חושפים ניסיון לפגיעה כה קשה ברצון המת מקבלים ביטוי בדמות הוצאות משפט לא מבוטלות להבעת מורת רוחו של בית המשפט מהם.
לקריאת פסק הדין המלא: ת"ע 21577-03-19.
