ממצאים מטרידים בדם הכרישים בחופי חדרה: מה גילו החוקרים?

מדי חורף מתרחשת מול חופי חדרה תופעה ייחודית: עשרות כרישים מתקבצים במים החמים המוזרמים מתחנת הכוח אל הים. התופעה, הנמשכת עשרות שנים, הפכה למוקד עניין ציבורי ומדעי כאחד. כעת, מחקר חדש של אוניברסיטת חיפה מטיל אור על היבט פחות מוכר ומעורר דאגה של ההתקבצות הזו – מה בדיוק מצטבר בדמם של הכרישים שמבקרים את חופי האזור.

מה גילו בבדיקות הדם

החוקרים אספו דגימות דם מ-27 כרישים בוגרים משני מינים – עפרורי (Carcharhinus obscurus) וסנפירתן (Carcharhinus plumbeus) – הפוקדים מדי חורף את חופי חדרה בסמוך לתחנת הכוח. הדגימות נאספו בשיטה שאינה פוגעת בבעלי החיים, במסגרת תוכנית ניטור ארוכת טווח הפועלת באזור מאז 2016.

תוצאות הבדיקות, שפורסמו בכתב העת המדעי Environmental Pollution, הצביעו על ריכוזים גבוהים יחסית של גופרית וליתיום בדם הכרישים, לצד יסודות נוספים שמקורם בפעילות תעשייתית. מתוך 47 יסודות כימיים שנבדקו, שבעה הציגו הבדלים מובהקים בין שני המינים – ממצא המעיד על דפוסי חשיפה והצטברות שונים בין בעלי החיים.

מתכות נדירות בדם הכרישים

אחד הממצאים הבלתי צפויים היה זיהוי יסודות מקבוצת "המתכות הנדירות" (Rare Earth Elements). מדובר בחומרים המשמשים בתעשיות טכנולוגיות מתקדמות, בין היתר בייצור רכיבים אלקטרוניים ומערכות אנרגיה מתחדשת, והנמצאים בשנים האחרונות במוקד עניין כלכלי עולמי.

ריכוזי היסודות התעשייתיים שנמדדו הגיעו עד כ-6 מיליגרם לקילוגרם בכרישי העפרורי וכ-2.8 מיליגרם לקילוגרם בכרישי הסנפירתן. החוקרים מציינים כי מדובר ברמות גבוהות יחסית לממצאים קודמים, במיוחד לאור העובדה שבדגימות דם בדרך כלל נמדדים ריכוזים נמוכים יותר. עם זאת, הם מדגישים כי הריכוזים של המתכות הנדירות עצמן אינם גבוהים, ובשלב זה לא ניתן לקבוע את משמעותם הביולוגית או הסביבתית.

למה דווקא הים התיכון רגיש כל כך

הים התיכון נחשב לאחד האזורים הימיים הרגישים בעולם. הסיבות לכך כוללות מבנה סגור יחסית, קצב חילוף מים איטי וריכוז גבוה של פעילות אנושית לאורך החופים. תנאים אלה מגבירים את השפעת המזהמים על הסביבה הימית.

תחנות כוח, מתקני התפלה ופעילות תעשייתית מזרימים לים חומרים שונים. אלה עלולים להיספג ברקמות בעלי החיים, להצטבר לאורך זמן ואף לעבור בין שלבים שונים במארג המזון. לפי החוקרים, מדובר בהשפעה משולבת: פעילות אנושית מוסיפה חומרים לסביבה הימית, בעוד תהליכים טבעיים משפיעים על אופן פיזורם והצטברותם. הם מדגישים כי חלק מהחומרים קיימים גם באופן טבעי בים, ולכן לא כולם בהכרח ממקור אנושי.

הכרישים כמראה למצב הים

ד"ר דני מוריק, ראש תחום פתולוגיה ימית בתחנת מוריס קאהן לחקר הים שהוביל את המחקר, מסביר כי בדיקות הדם מאפשרות לזהות את החומרים שאליהם נחשפים הכרישים בזמן אמת, ולא רק לאורך זמן. מכיוון שכרישים הם טורפי-על במערכת הימית, השינויים הנצפים בהם משקפים תהליכים רחבים יותר המתרחשים בכל הסביבה, ולכן הם עשויים לשמש מדד למצבה הכולל.

החוקרים מציינים כי החשיפה לחומרים בים אינה אחידה, וכי מינים שונים מגיבים באופן שונה לאותם תנאים סביבתיים – דבר שמדגיש את המורכבות של ניטור השפעות סביבתיות. הם מדגישים שמדובר במחקר ראשוני, ושנדרש מחקר נוסף כדי להבין את מלוא משמעות הממצאים.

מה זה אומר לתושבי האזור

עבור תושבי האזור, התקבצות הכרישים מול חופי חדרה היא חלק בלתי נפרד מהנוף החורפי המקומי ומקור לגאווה ולעניין מדעי. הממצאים החדשים מזכירים שהסביבה הימית הקרובה אינה רק אטרקציה, אלא מערכת אקולוגית חיה הרגישה לפעילות אנושית. ההתקדמות בניטור הכרישים עשויה לתרום בעתיד להבנה טובה יותר של בריאות הים בקרבת החופים, ולסייע בקבלת החלטות מושכלות בנוגע לשמירה על הסביבה הימית באזור.