הקרב על אוקינאווה

היפנים ידעו שהם הולכים לכישלון אך הם מפתחים טקטיקת לחימה חדשה שנקראת קמיקזה. היוזם הוא אדמירל בשם הונישי שהוא בעצמו לא האמין שהלחימה הזאת תביא לניצחון יפני במלחמה אך הוא חשב שהיא יכולה לגבות מהאמריקאים מחיר גדול וכך היה ניתן להגיע להסדר טוב יותר עבור יפן. לחימה זו גרמה לאבידות קשות לאמריקאים אך היה בה רק כדי לעקב את ההתקדמות של האמריקאית. זו הייתה משימת התאבדות של מתנדבים – מדובר במטוסים בעלי יכולת טיסה והפצצה אך ללא יכולת נחיתה, ממש התאבדות. היו גם צוללות התאבדות שהיו מעין טיל טורפדו שהיה יכול להכיל שני אנשים והצוללות הללו היו אמורות לשוט ולפגוע בצורה ישירה באניות אמריקאיות ולהפיל אותם. ברגע שאנשים נכנסו לתוך הצוללות הללו אין אפשרות לצאת.

האמריקאים מצאו דרך להתמודד עם הקמיקזות אך עד אז הקמיקזות הצליחו להפיל כמה משחטות אמריקאיות וגרמו לנזק רב.

 

הקרב על אוקינאווה:

מעבר לאבידות הקשות של חיילים של שני הצדדים, היפנים והאמריקאים, היו עשרות אלפי אבידות של אזרחים אוקינאווים וזה הייחודיות של קרב זה. האמריקאים מגיעים לחופי יפן ומגיעים מדרום, באותם דפוסי כיבוש שהם השתמשו בהם באיים האחרים אבל התוצאות הן אחרות: 100 אלף חיילים יפנים מתים, כמה עשרות אלפים שמתחבאים במערות ומפוצצים את עצמם אך 150 אלף אזרחים אוקינאווים שנהרגים בקרבות או מתאבדים, מדובר על כרבע מאוכלוסיית אוקינאווה בגלל הלוחמה הפסיכולוגית- פקדו עליהם למסור על חייהם ולא להיכנע לצבא האמריקאי. בשלב מסוים הצבא האמריקאי עוברים ברחבי האי ומבקשים מאנשים לא להתאבד. הפחידו את התושבים האוקינאווים שאם הם יתפסו ע"י האמריקאים יענו אותם ואת משפחותיהם ואמרו להם שעדיף להם להתאבד. הזיכרון של קרב זה חרוט עמוק מאוד בהיסטוריה של אוקינאווה.

ההפצצה הגדולה ביותר היא בטוקיו ב-10 במרץ 1945 כאשר כל טייסת אמריקאית התמקדה באזור אחר בטוקיו ולשטח אותה לחלוטין. מדובר בלילה אחד של הפצצה ונהרגים כ-120 אלף תושבים בלילה אחד! מיליונים נטשו את טוקיו והערים הגדולות וברחו לכפרים כדי לחפש אחר מזון ומחסה.

מספר ועידות מרכזיות סימנו את הדרך של האמריקאים בחזרה אל יפן ואולי רמזו ליפנים מהו העתיד של מדינתם:

  1. ועידת קזבלנקה –ינואר 193 שם נפגשו צ'רצ'יל ורוזוולט והם דנו בגרמניה ובהכנעתה. הם קבעו שמטרת המלחמה נגד גרמניה היא הכנעתה ללא תנאי, זה הדבר היחיד שיתקבל. אבל כאשר רוזוולט נשאל על כך לגבי יפן הוא טען כי הדרישה מיפן תהיה דומה.
  2. ועידת קהיר –צ'רצ'יל, רוזוולט וצ'אי קאן שק. שם נקבע כי האמריקאים והבריטים במידת האפשר ישלחו סיוע לצבאו של צ'אן קאי שק כדי לעזור לו נגד היפנים.
  3. ועידת טהרן –סטלין לראשונה מצטרף לרוזוולט וצ'רצ'יל והוא מודיע שלאחר כניעת גרמניה רוסיה גם תיכנס למלחמה.
  4. ועידת ילטה – בריה"מ מתחייבת להיכנס למלחמה נגד יפן 3 חודשים לאחר כניעת גרמניה. סטלין מבטיח לעצמו גם הישגים טריטוריאליים והוא דורש את כל האי סחלין שמחציתו שייך ליפן. ב-15 במאי גרמניה הנאצית נכנעת ולמעשה כל ההתקפה מופנית לכיוון יפן.
  5. האולטימאטום של פוסטם – 26 ביוני 1945. שם קובעות המעצמות המנצחות שידרשו אך ורק כניעה מיידית של יפן, שיפן תהיה תחת כיבוש שתאבד את האימפריה שלה, פושעי המלחמה ישפו ותחול דמוקרטיה על יפן.

 

ההפצצה על נגסאקי והירושימה:

האמריקאים לא רצו להקיז יותר ויותר דם, הם מטילים הפצצה גרעינית להירושימה ונגסאקי והכנעתה של יפן. הירושימה הייתה אחת הערים התעשייתיות החשובות ביפן, היא הייתה בסיס לתעשייה, היה בה נמל חשוב, בסיסי צבא חשובים והיו בה מעט מאוד מחנות שבויים (אחת הסיבות שהאמריקאים החליטו להפציץ דווקא את העיר הזאת).

האמריקאים שקלו מספר ערים להפצצה, ערים גדולות, תעשייתיות וחשובות כדי לתת מכה חזקה ליפנים.  היה גם רעיון להפציץ את קיוטו – לא היו שם בסיסי צבא, לא הייתה תעשייה למעט תעשייה מסורתית. למה? כי התרבות והדת היפנית נמצאות בדיוק שם, רצו לפגוע במוראליות של היפנים. למרבה המזל של היפנים מזכיר המדינה האמריקאי התנגד לכך – הוא זכר שהוא בילה בעיר את ירח הדבש שלו, הוא זכר את אוצרותיה התרבותיים של קיוטו ולכן הוא התנגד לתכנית.

 

השאלה שנשאלה היא האם נכון היה להטיל את הפצצה?

ישנן דעות בעד ונגד, זו שאלה שאולי אין לה פתרון.

 

שתפו פוסט זה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email