מייקל קארית'רס כתב על הבודהה על כך שכתביו אבדו או לא הובנו נכון. ניתן להשליך את דבריו על ישוע. טענה זו נאמרה באופן ברור על ישוע על ידי אלברט שוויצר. שוויצר היה אחד התאולוגים החשבים ביותר באירופה במאה ה-19. כסטודנט צעיר כתב חיבורים על ישוע ופאולוס, וכתב חיבור אודות "חיפוש אחר ישוע ההיסטורי". בחיבורו הוכיח כי כל דור מצא את הישוע שהתאים לו, מבחינת תפיסת העולם שלהם. כך למשל הקתולים מצאו את ישוע הקתולי המחמיר יותר וכן הלאה. שוויצר אמר למעשה כי אנו רואים מראה של עצמנו ולא את ישוע כשאנו באים לחפש את ישוע ההיסטורי.
שאלה זו מלווה את ישוע מאז היותו בשר ודם בארץ. כפי שניתן לראות במרקוס ח'- ישוע שואל את תלמידיו מי הוא-והם עונים לו, חלק חושבים כי אתה יוחנן המטביל, חלק חושבים כי אתה אליהו או אחד הנביאים. בשואלו את תלמידיו מי הם חושבים שהוא, כיפא השיב כי הוא המשיח.
ניתן לראות פה בלבול בקרב האנשים שבאו במגע איתו וגם בקרב תלמידיו. ישוע מגיב בעמימות-"אל תאמרו על כך לאיש" ובעצם שומר על עמימות זהותו.
הברית החדשה מורכבת מ:
מארבעה אוונגליונים (הבשורות): מאמינים כי נכתבו בשנת 70-100.
- הבשורה על פי מתי
- הבשורה על פי מרקוס
- הבשורה על פי לוקס
- הבשורה על פי יוחנן
- מעשי השליחים (נחשב כהמשך לבשורה על לוקס. כתיבתו מיוחסת לשנת 100 לערך).
- האיגרות: 13 מהן מיוחסות לפאולוס: כתיבתן מיוחסות לשנים 62-48. (אל הרומים, הראשונה אל הקוריניתיים, השניה אל הקוריניתיים, אל הגלטים, אל הפיליפים, אל הקולוסים, הראשונה אל התסלוניקיים-כל אלה מיוחסות לפאולוס, הוא כתב אותן בעצמו). מלבדן מיוחסות לו האגרות הבאות: אל האפסים, השנייה אל התסלוניקים, הראשונה אל טימותיאוס, השנייה אל תימוטיאוס, אל טיטוס ואל פילמון.
איגרות נוספות מיוחסות למי שכתב אותן (יעקב, פטרוס הראשונה, פטרוס השנייה, יוחנן הראשונה, השנייה, השלישית, יהודה)
- התגלות (חזון יוחנן)
מקורות ועדויות נוספים לראשית הנצרות
- הספרות היהודית מתקופת הבית השני
- הספרות החיצונית/ הספרות היהודית ההלניסטית
- ספרות חיצונית נוצרית (בשורות נוספות, איגרות נוספות). נקראת New Testament Apocrypha. ישנן עשר בשורות נוספות שנכתבו בנצרות הקדומה ולא נכנסו לקנון הנוצרי.
- ספרות יוונית ורומית
- ספרות חז"ל-מספרת לא מעט על ישוע והסובבים אותו אולם קשה לדעת כיצד להתייחס לזה שכן רוב ההתייחסויות שליליות
- הממצא החומרי: ארכיאולוגיה, אפיגרפיה וכו'
אין אף מילה שנכתבה על ישוע או על השלבים הראשונים של התפתחות הדת החדשה שנכתבו על ידי עדויות חיצוניות ואובייקטיביות (מלבד כתבי המאמינים) זאת למעט מקרה אחד: עדותו של יוספוס פלביוס (Testimonium Flavianum).
עדותו של יוספוס פלביוס:
"…ובאותו זמן היה ישוע, איש חכם, אם אפשר לקרוא לו איש. שכן היה עושה מעשי פלא והיה רבם של הבריות, שקיבלו את האמת בהנאה, והוא משך אחריו יהודים רבים וגם מן ההלינים. הוא היה המשיח. וכשהוציא פילאטוס דינו לתלייה על-פי מסירתם של האנשים הראשונים (במעלה) אצלנו, לא פסקו (מלאהוב אותו) אלה שאהבוהו תחילה. שכן נתגלה אליהם ביום השלישי והוא שוב חי, לאחר שנביאי אלוהים ניבאו עליו דבר כזה, (וגם) רבבות נפלאות אחרות. ועד היום לא פס שבט המשיחיים, הנקרא (כך) על שמו…"
בעדותו של פלביוס הוא מתאר את ישוע, צליבתו, תחייתו והעובדה כי הוא המשיח. בעדויות נוספות הוא מזכיר את יוחנן המטביל, את אחיו של ישוע. ישנה בעייתיות בדברים שהוא כותב שכן אמונה שכזו מתאימה לאמונה של אדם נוצרי. אם כך האם היה נוצרי או יהודי? ואם היה נוצרי האם היה אובייקטיבי בכתיבתו? סברות נוספות עלו שהטקסט הזה הושתל בספרו של פלביוס.
עדות נוספת נמצאה בטקסט ערבי מן המאה ה-10 בו היסטוריון ובישוף בשם אגאפיוס כותב בערבית נוסח של יוספוס פלביוס.
הנוסח הערבי של היסטוריון והבישוף, אגאפיוס (Agapius) [מאה ה-10]:
"באותו זמן היה אדם חכם שנקרא ישוע. והיה לו אורח חיים נאה, וידוע היה בתור בעל מידות טובות [או, לפי גרסא אחרת: היו לו אורח-חיים נאה וידיעה מופלגת]. אנשים רבים מקרב היהודים ושאר האומות היו תלמידיו. פילאטוס גזר עליו צליבה ומוות, [אך] אלה שהיו תלמידיו לא זנחו את משנתו. הם סיפרו, שהופיע להם שלושה ימים אחרי צליבתו ושהיה חי. ואולי הוא המשיח, אשר אמרו עליו הנביאים נפלאות"
בטקסט זה מתוארת שוב צליבתו של ישוע, נאמר כי תלמידיו טענו כי קם לתחייה וכי הוא המשיח. אין כאן קביעה חד משמעית כמו בתרגום הראשון של פלביוס.
רוב החוקרים כיום, מקבלים את הרעיון כי טקסט זה מהמאה העשירית הוא הטקסט המקורי כפי שנכתב במקור על ידי פלביוס.
לבד עדות זו, אין אף מסמך אחר מהמאה הראשונה אודות ישוע שלא נכתב על ידי אחד ממאמיניו אלא על ידי אדם חיצוני ואובייקטיבי.
הבשורות
אוונגליון = הבשורה הטובה
באגרת אל הקוריניתיים (שנת 48) כותב פאולוס על "הבשורה שהשמעתי לכם", כלומר פאולוס השמיע, הטיף על הבשורה אולם ככל הנראה לא כתב אותה. עוד הוא אומר שהבשורה שהעביר היא "לפי הכתובים", כלומר לפי המקרא היהודי.
שלוש הבשורות הסינופטיות-מתי, מרקוס ולוקס דומות במבניהן (להוסיף שקופית על "מה אומרים האנשים עליי"). בכל ארבעת האוונגליונים (יוחנן) יש דבר אחד משותף-סיפור המשפט והצליבה.
בבשורה על פי מתי, ישוע מבטיח לכיפא את "המפתחות למלכות שמיים" שמאוחר יותר יתפרש ככנסייה ברומא?. ישנן סברות כי ישוע ותלמידיו דיברו בארמית או בארמית בשילוב של עברית ולא ביוונית. ייתכן כי בארץ השתמשו ביוונית מאחר וזו הייתה נפוצה עבור מסחר והתנהלות בארץ. על כן כשאנחנו קוראים בברית החדשה אנו קוראים עיבוד שני של דבריו שכן הם נכתבו ביוונית ולא בשפת ישוע.
